19.9.26

קצה הים מציף לרגעים את קצה צִלִי – ראש וכתפיים – המוטל לכיוונו הבוקר. שלולית רוחב נקווית, והיא מתמלאת מיד בעננים צחורים ואפורים, בתכלת שמַים, במֵי ים. כל אלה עכשיו פיסות בתצרֵף שגם צל גופי משתתף בו.

אבל אחרי רגע השלולית נספגת ברצועת החוף. העננים והשמים מצטמצמים במהירות, הופכים לחול לח. גודלם רק כטיפה, וכבר ואינם. מהפתיחה הגדולה כלפי למעלה נותרו רק צִלי והחול ואור השמש שמעבר לשוליו. עכשיו התצרף הוא שמש וראש וחול. דרך אחרת של האינסוף לרמוז על קיומו.

בֹּקֶר סְתָוִי

הַצֵּל שֶׁנַּח עַל הַחוֹף

נֶעֱלָם

כתיבת תגובה