הֶדֶף – ספר חדש בהוצאת ירח חסר

שֶׁלֶג רִאשׁוֹן
בְּכָל חַלּוֹן
פְּנֵי יֶלֶד

הַרְחֵק מֵהַבַּיִת
עַקָּב אֲדֹם־זָנָב
סוֹלַחַת לְאָבִי

אנו שמחים מאוד לספר על צאתו לאור של ספר חדש בהוצאת ירח חסר.

הֶדֶף הוא מבחר ראשון בעברית של המשוררת האמריקאית עטורת הפרסים רוברטה בירי (Roberta Beary).

את המבחר בחר ותרגם אלכס בן-ארי מתוך ספריה של בירי שראו אור עד כה וכן מתוך שירים שטרם כונסו בספר.

עוד פרטים ושירים מתוך הספר כאן.

לרכישת הספר

(משלוח חינם)

35.00 ₪

(המעוניינים לשלם ב-bit מוזמנים לכתוב ל-haikuinhebrew@yahoo.com)

סמטה

הֲלִיכָה בַּקֹּר

מִבַּעַד לְעַנְפֵי בְּרוֹשׁ

הָאוֹר שֶׁל נֹגַהּ

נדמה ששירת הציפורים צלולה יותר באוויר קר. כמו הכוכבים שנגלו לי אתמול כשנכנסתי לסמטה שאור פנסי הרחוב לא מגיע אליה. אוריון, עגלון, שור, הפליאדות, כוכבי החורף, נוצצים ופרושים בשמים נקיים וקרים. בחורף אפשר להרגיש יותר את הקשר אל החלל הבינכוכבי הקר, בעוד שבקיץ מורגש יותר הקשר אל אש הכוכבים. אין, אין ציור יפה מזה. יפה גם כי אין בו כמעט כלום מצד אחד, ומצד שני יש בו כמעט אינסוף של חומר ומרחק. נקודות אש שאינן מחממות (האם מישהו חישב כמה שמץ-חום, ולא רק אור, מגיע, בכל זאת, מהכוכבים?)*, אבל בולטות מעלינו כפניני מעמקים שנחלצו מקונכיותיהן. פתאום רצון חזק לקפוץ, לנתר גבוה, להגיע לשם, לצלול ולשחות בעומק הגבוה.

אחר כך אני מסתכל במפה ורואה שנעצתי עיניים בשביל החלב מבלי לראותו. מצחיק: מונח לו קצה גלקסיה מול העיניים, ואתה לא רואה, כאילו כלום.


* עדכון: פרופ׳ אבי לייב מוסר שהחימום עבורנו מכל הכוכבים ביחד הוא בערך מיליונית מזה של השמש!

שלושה אביביים ליום חורף

*

הוֹלֵךְ

לְאַן שֶׁהַנָּהָר הוֹלֵךְ

יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל אָבִיב

=

(ג'ון וילס)

 

*

שׁוּב אָבִיב

בְּתַחְתִּית כְּלִי חֶרֶס

שְׁבָרִים שֶׁל כְּלִי אַחֵר

=

(רוברט ג'יליאנד)

 

*

שׁוּב אָבִיב

הַנָּהָר מְמַהֵר

חוֹלֵף עַל-פְּנֵי מַלְכֹּדֶת

=

(פגי ויליס ליילס)

;;;

דממה של בוקר חורפי אחרי שהגשם פסק לרגע וציפורים החלו לשיר. איך הן מגיבות מיד לאור ולגשם, לכוכב ולעננים. טיפות מניעות את העלים כנחיל חרקים שקופים. אדוםחזה רחוק על גדר רשת ואז פתאום קרוב זוהר כתום ונעלם. נקבת שחרור בוחשת בעלים יבשים ספוגי גשם. טיפות גדולות תלויות על ענפי עץ עירום, נוצצות כפירות זעירים. השמש נעלמת מופיעה נעלמת.

מרזב ממלמל את מי הגג. השעות האלה, שבין הדברים, שעות חסרות תוכן, שבהן אין דבר מלבד הגשם והאזנה לו, לו ולגשם המשני היורד מהעצים, שנעשים לזמןמה עננים מקומיים, נמוכים.

האלון מנער מִמְטָר רציני. פעמוני הרוח עונים לו בקריאות התפעלות חלושות. מישהו שר מעל לגגון מעל ראשי. מְדַבֵּר, בלי ספק, כמוני, על הגשם.

   

   אוֹר בֹּקֶר גָּשׁוּם

   אַחֲרֵי אֲדֹם הֶחָזֶה

   רֵיחַ שֶׁל מַיִם

גארי הותם – חמישה שירים מספר חדש

~

נִדְחָקִים

אֶל תּוֹךְ עוֹלָמֵנוּ

פִּרְחֵי דֻּבְדְּבָן

 

~

כּוֹכָבִים עֲמוּמִים

אוֹר לַעֲבֹר

יוֹתֵר מִגַּחְלִילִיּוֹת

 

~

בֵּית אִמָּא

הַסֵּפֶל הָאַחֲרוֹן

שֶׁשָּׁתְתָה מִמֶּנּוּ

 

~

בִּפְנִים

הַפְּרֵדָה

אִישׁ הַשֶּׁלֶג

 

~

מְמַלֵּא אֶת הַחֹשֶׁךְ

כּוֹכָב וּמֶרְחַקּוֹ

מֵהָאֲחֵרִים

 

 

~~~

"לצמצם את היקום", ספר החדש (באנגלית) של גארי הותם (שספרו "יותר חלונות מבית" הופיע בספרי ירח חסר) הופיע לאחרונה. את הספר אפשר להזמין כאן.