על לא דבר | ליאת קפלן

נוֹסַעַת בֵּין פַּרְדֵּסִים

רֵיחַ אִישׁ שֶׁאָהַבְתִּי

חוֹמֵק פְּנִימָה

"על לא דבר" ספרה החדש של ליאת קפלן, אוֹצֵר שירי הייקו, קטעי הייבון, רישומים של כילי קורן ומרווחים של שקט בין המילים ובין הדפים.

השירים מתבוננים בענווה ביומיום, הרחק מן הנשגב והדרמטי: בחילופי עונות השנה, ברגעים אינטימיים, בפאתי העיר, בבית עלמין בקיבוץ, בציפורים ועצים, במתרחצת בים, בעובד זר בפארק הירקון, בזיכרונות משפחתיים ופואטיים (הלוייתו של טוביה ריבנר), בהדי אקטואליה (קורונה, בחירות). הכותבת מתבוננת במתרחש בהרף עין איטי, קשוב לרגע החולף בעת התרחשותו ורושמת במלים ספורות, פשוטות, חפות מוירטואוזיות.  

אלו טקסטים המוקירים את הקיים, המתרחש בדיוק כפי שהוא, ומכירים תודה – לא רק על דברים שקל להודות עליהם, אלא גם על הפגום, השולי, החסר. גם על מה שאינו דבר.
"על לא דבר" הוא ספר שנכתב מתוך מבט מפוכח ורגיש, שיש בו מקום ל"קולות ילדים בגן / מדבּרים על גשם" כמו גם ל"ישיש שעון על מקלו / תומך באביו" או ל"קן קטן ריק / נע על ענפי אורן / סמוך לירח" ולכל רגעי השקט וההתבהרות שבין אלו לאלו, בחיינו הנוכחיים.