פוסטים

פורסם ב

מקום

הרחובות ריקים אחרי האזעקה. ערב יורד בניחוחות בישול ונקיון. מניין הרחוב מתאסף לאיטו, עד שלושים מתפללים לפי הוראות פיקוד העורף. בתי ואני מגיעות מוקדם, קרני שמש אחרונות בשמיים. ״אין מקום לנשים״, היא אומרת. ״בואי ננסה למצוא מקום אחר״. בבית הכנסת הסמוך הדלת לעזרת נשים נעולה. שלט מודבק עליה: לפי הוראות פיקוד העורף יתפללו עד חמישים איש במקלט. ״ולנו לא מגיע להתפלל״? היא שואלת. אנו שבות בשתיקה הביתה.

גֶּשֶׁם אָבִיב

שִׁירַת דְּרוֹר

שִׁירַת הַלֵּל

~

(בכל סרלואי)

פורסם ב

/

שׁוּב לְבַד

שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה

בַּאֲלַכְסוֹן

[פושאן באסו]

*

*

לֵיל אֶמְצַע חֹרֶף

הַחוּט הַדֶּנְטָלִי שֶׁנִּשְׁאָר

קָצָר מִדַּי לְשִׁמּוּשׁ

[טניה מקדונלד]

*

*

מַלְאָךְ שֶׁל שֶׁלֶג

יוֹתֵר מִמַּחֲצִית חַיַּי

מֵאֲחוֹרַי

[קריסטן לינדקוויסט]

*

*

שְׂחִיַּת לַיְלָה

לְאַט אֲנִי מְפַזֶּרֶת

אֶת הַכּוֹכָבִים

[מונה בדי]

*

*

מבחר שירים מכאן.

פורסם ב

@

תוכּי ירוק נושא זרד מסועף במקורו, עף מערבה. חרדון שחור חבוי בין פרחי עירית. צב גדול הולך פנימה אל תוך בסיס אטד מלבלב, נעלם.

שפיריות נודדות צדות באור. פרפר אל פרחי פיגם. דבורה דוגמת עוד ועוד חמציצים, לא שבה על עקבותיה. שַחרור מציף הכול בשירו, מגבוה, מרחוק, כמו שר מהשמַים. יום אביב אביךְ. זבובים תלויים בגובה כמחווה לכוכבים כלשהם.

עורב הולך על גג של גדר מתכת. מעת לעת נעצר, מתכופף, שולף מעיטורי המתכת שמתחת שבלול, מפצחו ואוכלו. הוא יודע שהם שם. רוכן, קשוב, ובקצה המקור פולה ומפצח.

בז חולף נמוך מעצים לעצים. האוויר שהתפנה מנוכחותו טעון קצת יותר ממצבו האווירי הרגיל.

המלחמה נמשכת גם היום.

חרדונים מתבוננים בזוג לבנינים מרפרפים. ודאי חושבים, וואט דה פאק.

רוח. פרפרים וציפורים קטנים. רגעים ארוכים של דממה.

התראה.

ציפור לא נראית שואלת, שוב ושוב: טוויט-א-טוויט? טוויט-א-טוויט? כן, אני עונה לה. כן.

אזעקה. אני תופס מחסה באשקובית לצד שבלול.

זְנַב־סְנוּנִית נָאֶה

מֵעַל צְהֹב פִּרְחֵי אָבִיב

מִתְרַחֵק מִכָּאן

פורסם ב

—

רַחַשׁ חֲרָקִים

קוֹל שֶׁל קוֹף פָּצוּעַ

חוֹתֵךְ בָּאֲפֵלָה

*

[בוסון. מיפנית: איתן בולוקן, מתוך מבחר שיריו שיראה אור בסוף השנה]