ענן

שמי הבוקר נראים כאילו מחו מהם את העננים במרושל. תכלת עמומה, בזוקה שכבה לא אחידה של לבן עכור.
אני מבחין בכל זאת בענן קטן. כעבור רגעים אחדים, כשארים שוב את עיני, הוא יעלם.
הפְּנים שלי כמו נענָה, מהדהד את הנוכחות החונקת של השמים. בליל עמום של מחשבות ותחושות שאינו מותיר מרחב פנוי לתת בו צורה.

מִרְוָח בֵּין צִלִּיּוֹת
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ נִנְעֶצֶת
בְּעַיִן יָמִין

 

 

 

ankle-deep

in the water

she hesitates

*

the sun rises

over

her empty shoes

עָקֵב נִטְבָּל

בַּמַּיִם

הִיא מְהַסֶּסֶת

 

*

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת

מֵעַל

נַעֲלֵיהָ הָרֵיקוֹת

                         (מקור ותרגום: ברנרד דיצ'ק)

after corona

a pearl necklace

on a black dress

 

*

she emerges

breaking

the still sea

אַחֲרֵי הַקּוֹרוֹנָה

מַחֲרֹזֶת פְּנִינִים

שִׂמְלָתָהּ הַשְּׁחוֹרָה

*

יָם שָׁקֵט

מוּפָר

הִיא מִתְגַּלָּה

 

(מקור ותרגום: ברנרד דיצ'ק)

בֵּין עֲצֵי אֹרֶן
מַחֲצִיתָהּ הַמְּלֵאָה
שֶׁל הַלְּבָנָה

 

 

שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת
מְאִירָה חֲצִי יָרֵחַ
בֵּין אֳרָנִים

 

 

עַל מִפְתָּן דַּלְתִּי
חֶרֶק הָפוּךְ
עוֹד יוֹם עֲבוֹדָה

 

 

חוֹלְפוֹת עַל פְּנֵי
הַיַּרְקוֹן
אֲנָפָה וְהִשְׁתַּקְּפוּתָהּ

 

 

(עדי דבי)