קאתי דרינקווֹטר בֶּטֶר

~

שְׁעַת סְגִירָה

הַסַּפָּר מִסְתָּרֵק

בִּזְהִירוּת רַבָּה

 

~

גַּן גָּזוּם

בּוּדְהָה יָרֹק-עַד

בִּקְצֶה הַשְּׁבִיל

 

~

פּוֹנָה אֶל הַשְּׁקִיעָה

הָאָחוֹת שֶׁאֵינִי מְדַבֶּרֶת אִתָּהּ

גָּדְלָה בְּשָׁנָה הַיּוֹם

 

~

מַכֹּלֶת סִינִית –

לְיַד הַקֻּפָּה הָרוֹשֶׁמֶת

פְּרָחִים צָפִים בְּצַלַּחַת

 


לפרטים על המשוררת ולשירים במקור >>>

מָקָרֶלִים מפולפלים

סיריל צ'יילדס (ניו זילנד, 1941-2012)

Contemporary Haibun 4 (2003), p. 17

 

הבוקר אני מוציא את מה שנשאר מהמקרלים המפולפלים מהמקרר ומניח אותם בין פרוסות עבות מרוחות בחמאה של לחם שלשתי בלילה הקודם. יכולתי להריח את הלחם כשהתעוררתי והחלטתי על המקרלים במקלחת. שני כריכים, כל אחד חתוך לשתי חתיכות שעטופות בניילון נצמד ומונחות בהצלבה בתוך קופסת "טאפרוור" מפלסטיק אטום. אני מוחה את שמנוניות המקרלים מאצבעותיי ומוסיף תפוח, אגס וסכין פיקניק מתקפלת, שתי פיסות קטנות של עוגיית פלורנטין, עטופות בניילון נצמד, שתי מגבות נייר מקופלות, והקופסה מתמלאת. אני מניח אותה בתיק האדום ליד תרמוס כחול ישן מלא בקפה נמס וחלב, וארוחת הצהריים שלנו מוכנה.

בעוד חצי שעה ניפגש ליד המשרד שלך באוניברסיטה, נחלוף על פני עצים, מֵעֵבֶר לבית הקברות, אל החניון שמעל לעיר, מעל לנמל ולאוקיינוס. נשוחח קצת על מזג האוויר, על הספינות בנמל, ועל איך עוברים עלינו הימים. כשנסיים, אני אפתח את התיק האדום ואפתח את התרמוס הכחול. את תצחקי ותיקחי את קופסת הפלסטיק ובשקט תגידי, "מה אוכלים היום?". אחרי כמה רגעים תאמרי לי כמה נהנית מהכריכים, תשתי את הקפה שאמזוג לך, ונדבר על דברים שעוד לא קרו.

 

אוֹר סְתָו מְאֻחָר –

מִפְרָשִׂית כְּחֻלָּה עוֹבֶרֶת

מִמַּחְסָן לְמַחְסָן

 

02-Clupea-Sprattus.jpg

Israel Hershberg, “Clupea Sprattus” 1992. Oil on paper mounted on board, 63.2 x 64.7 cm

 

הזמנה לארוע ראשון לכבוד הֶדֶף

ביום רביעי הקרוב, ה-5.2 בשעה 20:30 נערוך ארוע ראשון לכבוד צאתו של ספר השירה החדש "הֶדֶף" מאת רוברטה בירי בהוצאת 'ירח חסר'.

ישוחחו ויקראו: דרור בורשטיין, ליאת קפלן, אלכס בן-ארי.

בית מיכל, הגר"א 10, רחובות. מחיר: 40 ש"ח. להזמנת מקומות: 08-9467998

מִדְרָכָה קְפוּאָה
אִמִּי נֶאֱחֶזֶת בִּי
בְּכוֹחַ מַפְתִּיעַ

בֵּית בֻּבּוֹת בַּעֲלִיַּת הַגַּג
עַד הַחַלּוֹן הַזֶּה
הַחֵצִי שֶׁל אֲחוֹתִי

בֵּית לְוָיוֹת –
גם כָּאן
הִיא מְסַדֶּרֶת אֶת עֲנִיבָתוֹ