ירח חסר: הייקו בעברית

((

עֶרֶב יוֹם זִכָּרוֹן

מְחַפֵּשׂ בָּרְחוֹב

עֲשִׂירִי לַמִּנְיָן

*

חַדְשׁוֹת יוֹם הַזִּכָּרוֹן

מִסְפָּר הַנּוֹפְלִים

עוֹלֶה וְעוֹלֶה

*

בְּחַלּוֹן הָרַכֶּבֶת

פְּנֵי סָבָתִי

בִּפְנֵי בִּתִּי

(בכל סרלואי)

בֹּקֶר אָבִיב קַר
מֵחַנְיוֹן תַּת-קַרְקָעִי
יוֹצְאוֹת סְנוּנִיּוֹת

תרמילי חרובים ירוקים בגובה העץ. חרדונים נחבאים בסדקי צל. שחרור שר כמקדם פני אורח. מלקט זרעי מרווה לשתול בבית. נכנס בצל אֵלָה שהשחרור מזמר ממנה. עובר לעץ אחר. הולך בעקבותיו, כמעריץ אחרי כוכב. לבסוף הוא מתרצה ושר בקרבתי, עד ששירו נפסק והוא נוזף בצקצוקים קצרי רוח. מחשבות על אכזריות, שׂר טיפש מדבר בתוך הראש. מראות מלחמה. הוא חוזר לשיר.

אני מנסה ליצור אתו תקשורת בשריקת פראזות מן הקונצ'רטו השלישי לפסנתר של בטהובן. לרגעים נדמה שהוא מגיב בווריאציות, כמנסה לתרגם לעצמו בקול את המוזיקה לשפתו הציפורית. לרגעים נדמה שהוא ממש ממתין לי שאמשיך. אחרי התזמורת אני מכניס את הפסנתר. לפתע הוא שותק. אינו.

אילו היו מספרים לבטהובן שהמוזיקה שלו תישרק, במקום הנידח הזה, 225 שנה אחרי הלחנתה, ועוד באוזני ציפור – אני לא רוצה אפילו לדמיין את תגובתו.

קָרוֹב כָּל כָּךְ

שַׁחְרוּר שָׁר לַחֲבֵרוֹ

עַנְנֵי אָבִיב

*

*

לִפְנֵי זְרִיחָה

הֻתַּר לְפִרְסוּם

תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

(בכל סרלואי)

*

לְבַד עַל סַפְסָל

קוֹצִים שֶׁל תְּחִלַּת קַיִץ

מַסְתִּירִים הַכֹּל

(רן גבעון)

*

הַחֲסִידוֹת עוֹזְבוֹת

לוּ רַק יָכֹלְתִּי 

לְהִצְטָרֵף 

*

גִּבְעוֹל בָּטָטָה

מְטַפֵּס עַל אִמָּא

בַּתְּמוּנָה

(ספיר פז)

*

מְשַׂחֲקִים "קְלָאס"

עַל אַבְנֵי הַמִּדְרָכָה

שַׁפִּירִית וַאֲנִי

(משה אבידן)