פרפר בגובה. העצים כאן מוכּרים. פרחים מתוך האבן. הגעתי לשעות ספורות, בדרך ל"טיסת חילוץ" (בהיגיון הישראלי חולצים את הפקק אל תוך הבקבוק). מונית אל האקרופוליס. הנהג שואל מאיפה באתי. "אני גר בלונדון". העמודים גזעים עבים של שיש שתומכים את השמַים. הכל בשיפוצים, כמדומה כבר מאה שנה. מנוף ענקי בין העמודים. ניכר שהקבלנים כבר לא חוששים מזעמה של האלה. המקדש מחולל לשם שיפוצו.
העיר פרושה מכל העברים כמו שלג למרגלות הר. ברושים מאובקים למעלה ולמטה בעיר. מדריך תיירים מסביר לקבוצה: "איט סימבולייזס ברבריק".
מסביב הרים מיוערים. לשם כנראה נמלטו האֵלים. עננים נחים על הרכס כמקדש נייח, לבן כשיש.
*
גַּנֵּי אָתוּנָה
לֹא לִי הַחֲלוֹם הַזֶּה
שִׁיר שַׁחְרוּר — מַחֲשִׁיךְ
ירח חסר: הייקו בעברית 