*
הַשָּׁבוּעַ נִגְמַר
עַל סֻכַּת הַמַּצִּיל
מִתְנוֹפֵף דֶּגֶל לָבָן
הייקו מקוריים ומתורגמים. משתתפים: ליאת קפלן, איתן בולוקן, יעקב רז, דרור בורשטיין, יובל אידו טל, אלכס בן-ארי
*
הַשָּׁבוּעַ נִגְמַר
עַל סֻכַּת הַמַּצִּיל
מִתְנוֹפֵף דֶּגֶל לָבָן
*
גֶּשֶׁם שֶׁל יוּנִי
חֲסַר בַּיִת בּוֹדֵק
הוֹדָעוֹת בַּנַּיָּד
*
שׁוּב שָׁרָב
שִׁכְבַת אָבָק עָבָה
עַל פִּסְלוֹן שֶׁל בּוּדְהָה
*
לַיְלָה בַּמִּיּוּן
רוֹפֵא צָעִיר מֵסֵב פָּנָיו
מוֹחֶה דִּמְעָה
*
פְּקָק בִּלְתִּי צָפוּי
מְאַחֲרוֹת לַהַלְוָיָה
שֶׁל אִמָּא
סוף סוף הגדר
שיירה של זרעי שיבולת שועל זהובים מתקדמת לאורך השביל. אנחנו נפרדות ונפגשות שוב לאחר שלושה ברושים. אבן חוסמת את דרכה. שלוש נמלים יוצאות מתחת לזרעי השיבולת. האם תפקיד חיפוש המזון, שהוא המסוכן ביותר, מוטל על הנמלים הזקנות שממילא עומדות לסיים את חייהן? זו הקרובה אלי נכנסת מתחת לאבן. לו מתתי, בעודי עובדת, האם הייתי כותבת? רוח קרה מנשבת במניפות האורנים. לא שמתי לב שכְּתום השמש הנצרף בין מחטי האורנים הפך לאפור. הדרך הקצרה ביותר לישוב יורדת לכיוון גדר הרשת, ממשיכה אל מטעי האבוקדו ומשם הביתה. אני פוסעת לאט, נעזרת בסלעים הנקרים בדרכי. הצמחייה מסביב נמוכה וקוצנית: קנה, חילף החולות וחורשף. אתמול, כששוטטתי בשבילי הישוב נתקלתי במשפחת חזירי בר ענקיים שנכנסה למטע. המתנתי במקומי דקות ארוכות, גם אחרי שנעלמו מעיני ורצתי הביתה. סוף סוף הגדר. יללת שועל עולה מן המטע. אוויר הערב רועד.
עָנָן מְשַׁיֵּט
אָפֵל הַמֶּרְחָק שֶׁהָלַכְתִּי
גַּם זֶה שֶׁאָשׁוּב
(חמוטל אראל)
*
פּוֹתֵחַ חַלּוֹן
צִיּוּץ רָחוֹק
הוֹפֵךְ קָרוֹב
(עדי עסיס)
*
בַּדֶּרֶךְ הַחוּצָה
מַשְׁאִיר חִיּוּךְ
בְּמַרְאַת הַמַּעֲלִית
(עדי עסיס)
בֹּקֶר אָבִיב קַר
פְּרָחִים סְגֻלִים לְרַגְלַי
סִיסִים בּוֹדְדִים