שְׁקִיעָה בְּתִשְׁרֵי
יֶלֶד זוֹרֵק כַּדּוּר יָרֹק
לְתוֹךְ הַמַּיִם

הייקו מקוריים ומתורגמים. משתתפים: ליאת קפלן, יעקב רז, דרור בורשטיין, יובל אידו טל, אלכס בן-ארי, עדנה גורני, אורי קיטה
שְׁקִיעָה בְּתִשְׁרֵי
יֶלֶד זוֹרֵק כַּדּוּר יָרֹק
לְתוֹךְ הַמַּיִם
~
קְרִיאוֹת הַדְּרָרוֹת
חוֹצוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם
צִלִּי הוֹלֵךְ לְפָנַי
~~
(תמר לוסטיגר)
*
דְּגִיגוֹנִים כְּסוּפִים
בִּשְׁלוּלִית עַל חוֹף הַיָּם
מְחַכִּים לְגַל
~
(משה אבידן)
אָבִיב חוֹלֵף
מֵי הַנָּהָר נֶאֱחָזִים
בְּעַנְפֵי עֲרָבָה דַּקִּים
*
[בוסון, מיפנית איתן בולוקן]
*
אַחֲרֵי הָעוֹרְבָנִי
מְטַיֶּלֶת בְּעַלְוַת הַצֶּאֱלוֹנִים
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ
*
הַלְּבָנָה נֶעֱלֶמֶת
בַּבְּרֵכָה מִשְׁתַּכְשֵׁךְ
אוֹר מְנוֹרָה
~
(תמר לוסטיגר)
קצה הים מציף לרגעים את קצה צִלִי – ראש וכתפיים – המוטל לכיוונו הבוקר. שלולית רוחב נקווית, והיא מתמלאת מיד בעננים צחורים ואפורים, בתכלת שמַים, במֵי ים. כל אלה עכשיו פיסות בתצרֵף שגם צל גופי משתתף בו.
אבל אחרי רגע השלולית נספגת ברצועת החוף. העננים והשמים מצטמצמים במהירות, הופכים לחול לח. גודלם רק כטיפה, וכבר ואינם. מהפתיחה הגדולה כלפי למעלה נותרו רק צִלי והחול ואור השמש שמעבר לשוליו. עכשיו התצרף הוא שמש וראש וחול. דרך אחרת של האינסוף לרמוז על קיומו.
בֹּקֶר סְתָוִי
הַצֵּל שֶׁנַּח עַל הַחוֹף
נֶעֱלָם
~
רֹאשׁ הַשָּׁנָה
נְמָלִים חוֹגְגוֹת בֶּחָצֵר
בִּגְוִיַּת דְּרוֹר
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
בַּדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם!
צִלִּי מוּל גַּלִּים
עַל פִּיר שָׁקוּף
שֶׁל מַעֲלִית חִיצוֹנִית
בָּבוּאָה שֶׁל עֵץ