נהר

הכרוז מודיע שנמל התעופה נסגר לתנועת רכבות. אני נדחק למונית מלאה, מישהו שב מחופשה מדובאי, שניים מאוּמָן, היתר מרוסיה. אני מביט בהשתקפות פניי בחלון ומסדר את המסכה. הערב משחיר, נהר מכוניות אדום מדמם זמן, הנוסעים ישנים במונית השקטה. הנוסע לצידי מתעורר, פותח אריזה מעוטרת בציורי חג המולד ושותה וויסקי, ישירות מהבקבוק.

חוֹזֵר הַבַּיְתָה

פְּגִישָׁה לֹא מֻצְלַחַת

יָדַיִם רֵיקוֹת

(אורי קיטה)