~

שלדג גמדי על מוט עץ. מישהו תקע את המוט הזה באגם המלאכותי הקטן כדי לאפשר לשלדג לעמוד שם.

טיפות במים. מתחיל גשם קל. הוא עומד ומתנקה, מהרהר. לא מחפש דגים. הוא חושב על משהו. חלקו טורקיז בוהק, חלקו כחול עמום. לבן וחום מבצבצים מצווארו. גבו אלי. הוא מפנה ראשו ומביט בי לרגע. איני זז. אילו הייתי דג הייתי כבר אולי בתוך מקורו.

פשוש מקפץ בין קני סוף. משהו חומק שם. כנראה תן.

הוא נפקח פתאום. וכבר הוא מאוזן, טס. ואז, מיד, חוזר אל תחום המבט, ועוד שלדג אתו. קסם פשוט. לא מאה מטפחות מכובע אחד, אלא מטפחת צבעונית שהופכת לשתיים דומות.

אני מסיר מבט לרגע ואחד מהשניים נעלם. עתה הוא פונה אלי במבט ממושך. מפנה את צדו הקדמי, הערמוני. מעת לעת הוא מפנה ראשו ומרים מקור מעט למעלה, כצופה בכוכבים הלא-נראים. מזווית זאת, כשהמקור נראה באקצרה, אפשר כמעט לחשוב עליו כדרור מקושט.

אדוות קטנות סביבו, שמועה על גשם. בהשתקפות העננים שבמים חולפות כנפיים אחרות.

0

טִפּוֹת עַל מַיִם

בֵּין עֲנָנִים וַאֲגַם

דָּג וְשַׁלְדָּג