~

שלדג גמדי על מוט עץ. מישהו תקע את המוט הזה באגם המלאכותי הקטן כדי לאפשר לשלדג לעמוד שם.
טיפות במים. גשם קל מתחיל. הוא עומד ומתנקה, מהרהר. לא מחפש דגים. חושב על משהו. חלקו טורקיז בוהק, חלקו כחול עמום. לבן וחוּם מבצבצים מצווארו. גבו אלי. ואז מפנה ראשו ומביט בי לרגע. איני זז. אילו הייתי דג הייתי כבר אולי בתוך מקורו.
פשוש מקפץ בין קני סוף. מה חומק שם?
הוא נפקח פתאום. וכבר מאוזן, טס. ואז, מיד, חוזר אל תחום המבט, ועוד שלדג אתו. קסם פשוט. לא מאה מטפחות מכובע אחד, אלא מטפחת צבעונית שהופכת לשתיים.
אני מסיר מבט לרגע ואחד מהשניים נעלם. הנותר, מעת לעת, מרים מקור מעט למעלה, כצופה בכוכבים הלא-נראים.
אדוות קטנות סביבו, שמועה על גשם. בהשתקפות העננים שבמים חולפות כנפיים אחרות.

טִפּוֹת עַל מַיִם
בֵּין עֲנָנִים וַאֲגַם
דָּג וְשַׁלְדָּג