דרך סורגי האוורור – כתם של שמיים אפורים ומשב קור. בחוץ, בחצר, נשמע קול משרוקית ורקיעת רגליים רצות. אין לך צורך בפעילות גופנית באגף הנידונים למוות. רק ההמתנה הזאת. אולי היום. את מתחננת ומתפללת לעוד יום אחד. את תלכי בלי להתנגד, את מבטיחה, אבל לא היום.
הגונג מכריז על השעה. צעדים. נקישת צלחות פח. רחש קולות מתקרב אל תאךְ. ליבך מתפוצץ בראשך. זיעה נקווית על מצחך ומתפשטת על כל גופך. מפתח שורט את המנעול. בבקשה, בבקשה, את לוחשת. הו, לא! זה התא הסמוך. תחינה חנוקה: "לא, בבקשה, לא! הצילו! הצילו!". הד של חבטה בקיר התא. לחישות כעוסות. רגליים נגררות במסדרון. דממה. דרך סורגי האוורור – צלילים צלולים של שַחרוּר. את נושמת לעוד יום אחד.
מַעֲבַר הָרִים שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ
הַצֵּל הָאִטִי
שֶׁל נֶשֶׁר קֵרֵחַ
[1] Contemporary Haibun Online, April 1, 2012 vol 8 no 1. המחברת היא משוררת ילידת בהוטן.
ירח חסר: הייקו בעברית 