*

בִּצְעָקָה אַחַת 

הַפַּסְיוֹן בָּלַע אֶת הַשָּׂדֶה

רְחָב הַיָּדַיִם

 

(יאמיי. תרגום: יעקב רז)

 

קראתי את ההייקו הזה וצעקתי גם אני,  זו הצעקה שאני שומע כל ערב כל קיץ, משדה השלף שמאחורי ביתי. צעקת הפסיון (בשדה שמאחורי ביתי צועק כרוון) כל כך חזקה וחדה שברור לכל השומעים למי עכשיו שייך השדה. 

אני אוהב את המילה "בלע" שבה משתמש ימאיי, לכאורה שימוש מטאפורי: איך יכול פסיון לבלוע שדה רחב ידיים? ובכל זאת אני יודע שאפילו המצדדים הנלהבים של הייקו ללא דימויים, כשישמעו את הכרוון,

גם הם יודו שהצעקה הזאת בולעת בליעה של ממש, כל מילימטר של השדה.  

 

אַחֲרֵי צְעָקַת הַכֵּרְוָן –

הַיּוֹנִים בְּשֶׁלָּהֶם:

הוֹ הוֹ הוֹ 

 

 

(ניר אלינסון)