(בעקבות בבלי, חגיגה, ט"ו ע"א)
*
עוֹד לֹא סְתָו
שְׁתֵּי גְּלִימוֹת פְּרוּשׂוֹת
זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ
*
אוֹר חָזָק בַּחוּץ
כּוֹס בְּתוֹךְ כּוֹס
הָרֶוַח בֵּינֵיהֵן
*
הָרְוַחִים בֵּין לוּחוֹת הַגֶּשֶׁר
תַּנִּים נוֹבְרִים בַּדֶּשֶׁא
לֹא רָחוֹק מִבֵּיתִי
הירושיגה, גשם פתאומי מעל גשר שין-אוהאשי, מתוך "מאה מראות נודעים של אדו", 1857
זה יפה שבכולם יש רווחים. זה תורם להבנת הקורא ולתגובתו הרגשית. אני חשתי בבדידות רבה בינות לרווחים האלה. בשני הראשונים יש גם מימד אירוטי. השלישי הוא הנותן את אפקט הבדידות לשלושתם. בגשר שאמור לקשר, בו עצמו יש רווחים. והתנים הנוברים מעלים על הדעת את בני האדם שאינם בתמונה. תודה לכותבת (סתם ניחוש…) ולאתר.
אהבתיאהבתי