קטגוריה: מקור

לא כן לא לא

לא בימין לא בשמאל

אקליפטוס

הספר השלישי בהוצאתנו הגיע היום מבית הדפוס: ספר הייקו ראשון מאת יעקב רז.

לרכישת מאובטחת של הספר במחיר 40 ש"ח (המחיר כולל דמי משלוח):

לרכישה מאובטחת בפייפאל/אשראי:

הצד הקדמי פונה אל החומות ואל השמש העולה במזרח. עברתי לצד הצל. כאן מאחור יש שולחנות עגולים על משטח חצץ וכסאות עץ. צל קריר עוד סוחב אחריו שמץ לילה. כוס מיץ תפוזים לצדי. זבוב אורב על זגוגית השולחן. השמש כולה חסומה בבניין. קול אמבולנס רחוק. ירושלים. אורן, לימון ותאנה. הפגים מתקדמים לקראת הקיץ שכבר. אין איש.

נקר מקיש על גזע עץ לא רחוק לא נראֶה. קולו הרבה יותר רחב ומתפשט ממנו-עצמו. מעל שורות נורות – דרורים, ואת הכול מלווה רחש מזרקה קטנה. פרחים. חלקם גבוהים ממני. איני יודע את שמותיהם. אל תקום עדיין. יש זמן. משהו מחכה. המועקה הזאת כבר הגיע זמנה לחלוף. אולי עכשיו, אולי הצל הזה ייקח אותה כמים האוספים מים. וגם אם לא. מאחורַי יש מדרגות המובילות לגן קטן, העשוי כמעין שביל. אלך לשם עוד מעט. בינתיים אני מחדד עיפרון.

המחשבה הזאת שבכוחו של עורב על אורן גבוה למחות כוחות כמו קנאה, תשוקה, חמדנות… שבכוחה של הכתיבה הזאת, הממוקדת במה שכאן, במה שיש לנגד העיניים, לטשטש את הרקע של העבר, העתיד, של מה שאין… אני פתאום לא מאמין בזה, אבל ממשיך לכתוב כמו מכוח נדר שנטלתי אֵי-אז. החצר מרושתת כבלים ועליהם נורות, כהכנה לחתונה לילית. בֵּית נורה אחד ריק. צוצלת ניצבת מעליו. מישהו חיבר במסמרים, בניצב לגזע אורן, חתיכת פח. הצוצלת נכנסת והומה תחתיו. עכשיו זה הגג שלה.

תְּחִלַּת יוֹם קַיִץ

קוֹל נְקִישַׁת הַנַּקָּר –

דָּמַם בֵּינְתַיִם

 

 

מתוך "לקראת מה", ספר שירי הייקו של יעקב רז, שיראה אור בימים הקרובים:

 

*

ערב בקינג ג'ורג'

פנים ניבטים בחלון

שחייתי בו פעם

 

*

האביב שוב חלף

איזו שנה תהיה זו

כשאחזור הביתה?

 

*

מביט בי מביט בו

במראה

אין דבר אחר

 

*

על ראש

האצבע המורה שלו

סהר

עֶרֶב שַׁבָּת

דּוֹחֵף לְאַט עֶגְלַת יְלָדִים רֵיקָה

וְשָׁר

*

מִסְעָדָה מִזְרָחִית

בְּתוֹךְ תַּחֲנַת דֶּלֶק

פִּתּוֹת מֵאֶתְמוֹל

(מיכל אלבי)

 

 

*

סַנְדָּל מְצֻיָּר

שֶׁהִשְׁאִירָה לִי אִמִּי

שֶׁמֶשׁ עַל רַגְלַי

  (נועה עמיאל)

 

 

 

אֹרֶן קָשִׁישׁ
חוֹרֵק עִם שַׁחַר
קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ נִתָּקִים

שְׁלִישׁ עַגְבָנִיָּה
בְּבֹקֶר זֶה שֶׁל קַיִץ
זְבוּב אוֹכֵל אוֹתָהּ

הוֹרִים וִילָדִים
פּוֹשְׁטִים זְרוֹעוֹתֵיהֶם
רוּחַ בְּגַן מֵאִיר
–

שְׁעַת עֶרֶב בְּגַן מֵאִיר
מַגְבִּיהִים את כָּרִית הַמֶּדִיטַצְיָה
עִתּוֹנֵי הַבֹּקֶר
–

מִפְרַץ אֵילַת
סְפִינַת שַׁעֲשׁוּעִים
חוֹצָה אֶת פַּס הַיָּרֵחַ