[נועה עמיאל]

/

הֶמְיַת הַיּוֹנָה

קוֹצֶבֶת אֶת הַשֶּקֶט

שְעַת צָהֳרַיִם

 

//

זִמְזוּם הַדְּבוֹרָה

שָם בַּצַּד

פְּרָחִים שֶלֹא רָאִיתִי

|

*

אֲנִי מִתְקָרֵב –

שַׁלְדָּג גַּמָּדִי עַל סוּף

נִפְתָּח לְפֶתַע

*

אֶמְצַע מַרְחֶשְׁוָן

הֲלִיכָה אִטִּית

לְכִוּוּן הַיָּרֵחַ

נועה עמיאל

*

לֵיל כּוֹכָבִים –

כֶּלֶב לְבָדוֹ

הוֹלֵךְ וְנוֹבֵחַ

*

*

נְבִיחָה ז ֹאת שֶעוֹלָה

הָאִם לָה מְחַכִּים?

חֹשֶך הַלַּיְלָה