*
לִפְנֵי הַזְּרִיחָה
תְּפִלַּת שַׁחֲרִית
הֻתַּר לְפִרְסוּם
(בכל סרלואי)
○
שֶׁמֶשׁ אַחֲרֵי יְמֵי גֶּשֶׁם
הַקַּטְנוֹעַ נִדְלַק
בִּנְגִיעָה
עכשיו. כאן. הייקו. הייבון.
מוזמנות ומוזמנים לסדנת קרוא וכתוב:
בבית. בתל אביב. חמישה מפגשים בימי שלישי במרץ.
לפרטים ולהרשמה: https://www.pdharma.com/writing
*
גֶּשֶׁם
מַרְעִיד יָרֵחַ
בִּשְׁלוּלִית
(עדי עסיס)
סדנא חדשה עם חברי ירח חסר – בקרוב!
*
בַּהֲלֹךְ בַּחֲזֹר מוֹבִילֵי – טַנְקִים
**
*
מוֹכֵר הָעֲשָׁשִׁיּוֹת עֲשָׁשִׁית אַחַת מְאִירָה בָּעֲרָפֶל (אצושי אזומי)
*
שִׂפְתֵי הַבֻּבָּה מְשׁוּחוֹת אֹדֶם כְּבָר כַּמָּה דּוֹרוֹת מִי יוֹדֵעַ (סייסון ימגוצ'י)
*
*
מתוך A Haiku Path, pp. 175-176
=
יוֹם דֶּצֶמְבֶּר חַם
מְעִיל הַגַּנָּן מֻנָּח
עַל כַּדּוּר קַקְטוּס
*
לֹא מְמַהֵר
לְפַנּוֹת מָקוֹם לַשֶּׁמֶשׁ
יָרֵחַ בְּדֵצֶמְבֶּר
תחליף רוח
זחל שׂעיר, פס צהוב לאורכו, מחפש את דרכו על מעקה. אבוד, תועה על ענף מתכת חלול, קר, נטול עלים.
הוא מסתובב שם כסומא בארובה (מצדה החיצוני). צבעי האזהרה שלו יגנו עליו אולי מפני טורפים, אבל הוא לא יגיע לשום מקום. בקרוב ייפול.
עלי להעבירו משם, אבל לאן? הוא צריך להית על הצמח הפונדקאי המתאים לו, אחרת אין טעם בשינוי המקום. צמח שממנו לא יוכל לאכול לא טוב בהרבה ממעקה מתכת.
בסמוך אני מבחין ברותם. אני מחפש בטלפון "זחל רותם" ומקבל את תמונתו. עשנור הרותם. הוא לא רחוק מהבית.
אימהות העשנורים נוהגות (משום מה) להטיל את הביצים לא על הרותם אלא בסמוך לו, והזחלים, בעזרת קורים דקים ומשבי רוח, מתעופפים כטרזן בתקווה להגיע לשיח הנכון. כלומר, קיצרתי כאן תהליך טבעי, והעזרה שהגשתי ליצור נוגדת סדרי בראשית. ואולי רק לזה נועד האדם? להיות טבע ש"חורג" מהטבע באופן שמשפר אותו? כמו רופא המגיש עזרה לאדם או ליצור שחיידק תקף באופן טבעי. או כמו משורר שמוסיף מילים לתופעת טבע, שיכולה להסתדר בלעדיהן.
בבלי דעת, לרגע אחד, מילאתי את תפקידה של הרוח.
*
טִפָּה כְּבֵדָה
בִּקְצֵה עָלֶה יָרֹק דַּק
שֶׁמֶשׁ שֶׁל חֹרֶף
*
*
ירח חסר: הייקו בעברית 