מילת זמן.

מקובל שהייקו כולל מילת זמן ('קיגו') המציינת את העונה, במישרין ('סתיו', 'קיץ') או בעקיפין (פריחת דובדבן, ירח ערפילי). אבל למעשה יש בכל הייקו שתי עונות: עונת השיר ועונת הקורא, ובהרחבה, זמן השיר וזמן הקורא. מילת העונה בשיר מעוררת את שתיהן ויוצרת מרווח (=הפרש וחיבור) של זמן. כלומר, מילת העונה גם מפנה שאלה אל הקורא: מה העונה אצלך? מה הזמן? מה השעה אצלך? התשובה תמיד משתנה אבל גם תמיד אחת: עכשיו.

תיך נאט האן, שעון עכשיו

דפים חדשים באתר

כשמם כן הם:

על הייקו נוגע בקצרה במספר אופנים בשאלה מהו טבעו של ההייקו

קישורים שולח החוצה לעוד מקורות משמעותיים על וסביב הייקו

שניהם עמדו ריקים כמה חודשים. עכשיו הם ישנם. בהמשך ודאי ימשיכו להתעדכן ולהשתנות.

 

The kite's feathers

are preened winter's

first shower

(Kyorai)

 

 

מינימליזם

הייקו הוא 'מינימלי' רק מנקודת המבט של הכברת המילים. אך מנקודת המבט של השתיקה, הייקו הוא המקסימום שאפשר וראוי לומר.

מדוע יש להתחשב בנקודת המבט של השתיקה? מפני שזאת נקודת המבט של רוב רובו של היקום. אף אדם לא הוציא מילה יותר רחוק מהירח.