קוֹר בֹּקֶר אָבִיב:
עַל סֻלַּם אָלוּמִינְיוּם
שַׁחְרוּר בְּשֶׁקֶט

הייקו מקוריים ומתורגמים. משתתפים: ליאת קפלן, יעקב רז, דרור בורשטיין, יובל אידו טל, אלכס בן-ארי, עדנה גורני, אורי קיטה
קוֹר בֹּקֶר אָבִיב:
עַל סֻלַּם אָלוּמִינְיוּם
שַׁחְרוּר בְּשֶׁקֶט
*
הָאָבִיב שׁוּב כָּאן
יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל בָּאוֹר
עַל יַד עָלֶה
*

*
חֲנוּת הַפְּרָחִים
הַמּוֹכֶרֶת שׁוֹאֶלֶת
אֵיךְ קוֹרְאִים לִי
אנו שמחים מאד להזמינכם/ן לערב שירת הייקו שיערך בתאריך ה-29 באפריל בסטודיו סדנאות הבית שברחוב נועם 2 ביפו (מתחם שוק הפשפשים), בשעה 20:00. הערב הינו באירוח של "סדנאות הבית: בית הספר לכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי".
במהלך הערב נקרא שירים רבים, נדבר אודות מקורות מסורת ההייקו וכן על אודות הופעתו כצורת שירה חיה בשפה העברית. יקראו, ישוחחו ויענו על שאלות כמה מחברי הקבוצה, ביניהם דרור בורשטיין, איתן בולוקן ואלכס בן ארי. כמו כן, ניתן יהיה לרכוש בהנחה את הכותר החדש של הוצאת ירח חסר – "קומץ: הייקו בעברית 2015-2016".
שימו לב: הכניסה חופשית אך יש צורך בהרשמה מראש כאן. מספר המקומות מוגבל.

אוֹר טְרוֹם שְׁקִיעָה
צֵל אֹרֶן נָמוּךְ
עַל אֹרֶן גָּבוֹהַּ
פָּנָס רְחוֹב
עֲלֵי הָאֵיקָלִיפְּטוּס
מִתַּחַת לָעֵץ שֶׁלָּהֶם

לפני כמה ימים שמעתי אמא אומרת לילד שלה ברחוב: "אני מאוד מאוכזבת ממך". והתברר לי פתאום משהו על הייקו. שיר הייקו תמיד מאכזב. בעצם, על כל שיר הייקו אפשר לומר: "מה, זה הכול?". ובמילים אחרות, "אני מאוד מאוכזב מהשיר". "שיר מאכזב". "ציפיתי ליותר". וכדומה.
בהייקו, גם אם השיר טוב – הוא מאכזב. הייקו נקטע תמיד. הוא נקטע, במקרים רבים, פעמיים. פעם אחת בתוכו, ופעם אחת בסופו. הביטוי "יצא וחצי תאוותו בידו" מבטא זאת. אפשר לחשוב על הייקו כמבוסס על האתיקה ועל האסתטיקה של חצי התאווה. "חצי" לא במובן של 50% בדיוק, אלא במובן של חלק קטן בלבד. בּאשוֹ אמר שהייקו שמגלה חצי מעצמו, יש סיכוי שנחזור אליו שוב ושוב.
שיר שלא מאכזב הוא להיט. נחזור אליו, אפילו הרבה, אבל נחזור אל משהו ידוע וגמור, לא אל קריאה חדשה, לא אל שיר חדש. הייקו מבקש מקוראיו סובלנות, ובעצם: התענגות, כלפי העובדה שהוא מספק רק חצי התאווה. הצד הטוב של האכזבה הוא שבהייקו נותר עוד חצי תאווה לקריאה הבאה, ואז רבע תאווה, ושמינית תאווה, ואז אולי שוב חצי תאווה, וכן הלאה. שירי ההייקו הם כאלה שבהם חצי התאווה שאחרי הקריאה הראשונה נמשכת ונמתחת באופן שאין אפשר למצות, מפני שיש שם משהו עמום, עלום. איזה רווח מוצק מאוד, כמעט עקשן:
חֻפְשַׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה
יָשֵׁן לְצַד הַהוֹרֶה
שֶׁנּוֹתָר לִי
[טאיגי]
הרווח בין הבּן הישֵן להורה שנותר; הרווח שבין ההורה שנותר להורה שנעדר (נפטר?); החופשה שאופפת את כל זה ומאפשרת פנאי למין שינה כזאת (מי עוד בבית?); הרווח שבין הקורא לשינה הזאת ולישֵנים… השיר הזה יכול היה להיות בסיס לרומן משפחתי, אבל הוא מאכזב. הוא לא מספר על היחסים המשפחתיים, על מה הוביל לשינה הזאת, ואיך מרגישים הצדדים המעורבים, מה חלמו בלילה המתואר, איך התעוררו…
קוראי התנ"ך מכירים את האכזבה הזאת היטב. למשל, סיפור העקידה הוא סיפור מאכזב. איך מרגיש אברהם בדרך לארץ המוריה? מה עובר בראשו של יצחק? איפה שרה? מה חשב אברהם בלילה שבין הציווי להשכמה? ועוד ועוד ועוד. אני תוהה אם יש מִתאם בין אהבת תנ"ך לאהבת הייקו. צריך לבדוק את זה.
להתאמן בחצי תאווה, זה לא אימון רע כל כך. רוב הסיכויים שזה מה שייתן לנו העולם. ככתוב, "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו" (קהלת רבה, ג).
—
על כל אלה ואחרים נדבר ביום ג' מחרתיים (28/3, 19:00) ב"תמול שלשום" בירושלים. הכניסה בתשלום אך התשלום מקוזז מחשבון ארוחתכם.
אתם מוזמנים, ואם בכוונתכם לבוא, אנא הזמינו מראש דרך הקישור למטה. נשמח לראותכם! [ליאת, דרור, אלכס].
לאירוע הפייסבוק >>>>
בַּכְּנִיסָה לַמָּלוֹן
עוֹמְדִים בַּשְּׁתִיקָה
פִּרְחֵי הַפְּלַסְטִיק
–
יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל אֲבִיב
מַקָּק דָּרוּס
עַל פַּס הַפְרָדָה לָבָן
אנו שמחים מאד להזמין אתכם/ן לערב שירת-הייקו עברי עם משוררי ומייסדי הוצאת ירח חסר.
הערב יתקיים מחר, ה-23 במרץ, ב"אנזו-בית קטן לתרבות בכפר ורבורג".
במהלך הערב נקרא שירים רבים, נדבר אודות מקורות מסורת ההייקו וכן על אודות הופעתו כצורת שירה חיה בשפה העברית.
שמות המשתתפים (לפי סדר א"ב):
איתן בולוקן
דרור בורשטיין
אלכס בן-ארי
במהלך הערב ניתן יהיה לרכוש את הכותר החדש של ההוצאה: "קמץ: הייקו בעברית 2015-2016".
מועד: יום חמישי 23.03 בשעה 19:00.
להזמנת כרטיסים לחצו כאן.

*
בְּצַד כְּבִישׁ עוֹרֵב
מְנַקֵּר פִּסּוֹת קְטַנּוֹת
מִקִּרְבֵי עוֹרֵב