מה עם הזבל?

[מעין תשובה לשאלה 'מה זה הייקו' מאת רולאן בארת, מתוך ספרו ההכנות לרומן, בתרגום לאנגלית, עמ' 54].

חזרנו מחרונינגן, עזבנו את הבית השכור בחיפזון בחצות הלילה, במכונית. נעלנו את הדלתות והחלונות כמו שצריך, אבל מה עם הזבל? הולנד כל כך נקיה עד שלא הצלחנו למצוא שום מקום לזרוק בו את הזבל במהלך נהיגה [לצרפת] לאורך הלילה. אפילו התעלות נקיות. מצאתי את המצב הזה בהייקו מודרני:

*

הַיָּרֵחַ הַבָּהִיר

אֵין מָקוֹם חָשׁוּךְ

לְרוֹקֵן אֶת הַמַּאֲפֵרָה

(פוּגיוֹקוּ)

*

[הייקו, או שירה בכלל, הוא מה שנשאר מיום מסוים ואי אפשר להיפטר ממנו. ד"ב]