[נועה עמיאל]

*

הָאוֹר מִתְמָעֵט

עַל סֵפֶר פָּתוּחַ

עַרְבַּיִם שֶל סְתָו

 

*

הָרְחוֹב הַזֶּה –

קוֹל מֻכָּר קָרֵב

בְּאוֹר הָעֶרֶב

 

2 תגובות בנושא “[נועה עמיאל]”

  1. אהבתי את שניהם. מציירים תמונה, יש בהם אווירה מעט מסתורית ומשהו פתוח שמזמין מחשבות, תחושות והשלמה של הסיפור בראש הקורא. תודה למשוררת, נועה.

    אהבתי

כתיבת תגובה