ירח חסר: הייקו בעברית

חֹשֶׁךְ שֶׁל בֹּקֶר

עַל קַו הַחַשְׁמַל

צִפּוֹר שְׁחֹרַת רֹאשׁ

1. אנו שמחים להודיע כי ספרי ירח חסר, כולל ספרו החדש של יעקב רז, ניתנים לרכישה ישירה דרך האתר. כמו כן, ניתן לרכוש את הספרים בחנויות הספרים העצמאיות (המגדלור, סיפור פשוט, תולעת ספרים וכן ספרים בבזל).

2. עוד אנו שמחים להודיע על ערב שירי הייקו לרגל הספר "לקראת מה", מאת יעקב רז. 
בתוכנית: קריאה ושיחה בהשתתפות יעקב רז וחברי הוצאת "ירח חסר": איתן בולוקן, אלכס בן-ארי, ליאת קפלן ויובל אידו טל.
מתי: יום שלישי, 17.10, בין 19:00-21:00.
איפה: קמפוס ברושים, רח' חיים לבנון פינת פינת ג'ורג' וייז 30, ת"א.
כרטיס כניסה: 50 ש"ח.
כל ספרי ההוצאה יימכרו באירוע במחיר מוזל של 30 ש"ח.

מִמְטַר רִאשׁוֹן
מַבָּטוֹ הַמְּהֻרְהָר
שֶׁל פַּקַּח הַחֲנָיָה

[קיץ 1893]

בֵּית מֶרְחָץ בֶּהָרִים

עֵירֻמִּים כֹּל הַלַּיְלָה

נְהָרוֹת הַשָּׁמַיִם

–

–

[סתיו 1896]

צְלִילוּת סְתָו
הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל
עָנָן בֵּין פְּסָגוֹת

–

רֶוַח בֵּין עֵצִים

עוֹרְבִים רַבִּים חוֹלְפִים שָׁם

קוֹל הַמַּפָּל

חברות וחברים,

לצערנו, חל קלקול במכונת הדפוס. המהדורה החדשה של "לקראת מה" (יעקב רז) תודפס רק בשבוע הבא.

לא. לא נותרו עותקים כלל.

מהדורות נוספות של "יותר חלונות מבית" (גארי הותם בתרגום דרור בורשטיין) ושל "קומץ" (משירי אלכס בן-ארי, איתן בולוקן, יובל אידו טל, יעקברז וליאת קפלן) ידפסו גם הן. כמה עותקים של הספרים הללו נותרו במלאי ואפשר לקנותם גם כעת דרך האתר.

איחולי חגים שמחים לכולם –

סוֹף הַדֶּרֶך:

בְּחָרִיץ הַסֻּלְיָה

נְמָלָה חַיָּה

 

 

(משה אבידן)

רֶגַע לִפְנֵי הַשָּׁמַיִם

מָקוֹם שֶׁרַק הָהָר

מַגִּיעַ אֵלָיו

 

נראה שאיש כמעט לא מבקר במקדש הזה, קונפוקו-ג׳י, לעומת המוני ילדי בית ספר ותיירים שמובאים באוטובוסים הממלאים את המקומות הפופולריים יותר. היה עוד איש אחד בלבד במתחם, ואני מנחש כי הוא משורר הייקו, מפני שלכאן באים בעיקר בגלל ענייני הייקו, הגם שהגן והצומח יפים אף הם. במקום ניצבת בקתה קטנה ששהה בה בערך ב-1670 מצואו באשו (1644-1694), וגם קברו של יוסה בוסון (1716-1783). אלו שניים מארבעת אנשי ההייקו הגדולים, וצירופם במקום קטן אחד הוא יוצא דופן ומצדיק נסיעה באוטובוס קו 5 לצפון-מזרח קיוטו ועליה ברגל.

בקתתו של באשו נהרסה והיה זה בוסון ששיקם אותה ב-1776 בעזרת תלמידיו. צירוף שני אתרי הזיכרון נוגע ללב. מצד אחד – מצבה, מצד שני -צריף קטן, פתוח. בוסון ובאשו השאירו בקתה, ואילו אני האחראי הייתי מאפשר למשוררים לשהות שם לילה או שניים. המבנה כה קטן, שאתה יכול להיות בטוח שאתה תופס בגופך את החלל ששהה בו באשו ובלי ספק גם בוסון ישב בו. מובן שלא די בכך כדי להפוך אותך למשורר ברמתם, אבל הידיעה הזו עשויה לעורר השראה. הצריף דל, העץ אכול וצפוד. אבל הכול אפשרי כאן.

אצלנו מקובל לפעמים לבחור משורר ולהראות לעולם כמה הוא עלוב, לחשוף את חולשותיו ולהיבנות (כביכול) על זה. ההצעה כאן אחרת: למצוא משורר – ולבנות לו בית. או לשקם את ביתו (וכל בית זקוק לזה במידת מה). ואז לגור ליד הבית הזה, או בתוכו.

בדרך החוצה אני רואה עש שחור. על כנפיו שני פסים. הם כמו מתחברים לאחד. כמעט. האם אפשר להיות כך עם זולת, כחלון מול חלון, כזוג כנפיים?

בוקר מעונן

חדר מלון בקיוטו

שומר על שקט