ירח חסר: הייקו בעברית

[צו נשיאותי 9066 הוא השם של ההחלטה שהביאה לכליאה מנהלית "מונעת" של 120 אלף אמריקאים ממוצא יפני (כולל אזרחים) במחנות ריכוז בשטח ארה"ב, במלחמת העולם השניה. תנאי המעצר היו קשים. בין הכלואים היו גם משוררי הייקו, שכתבו ואף פרסמו כתבי עת במהלך מאסרם הממושך. מקצת משירתם פורסם, מקור ותרגום לאנגלית, בספר May Sky בעריכת Violet Kazue de Cristoforo, אחת מהמשוררות הכלואות (1917-2007). תרגמנו כמה שירים מן הספר ונפרסם אותם כאן מדי פעם]

*

דְּלַעוֹת רַבּוֹת תְּלוּיוֹת / עַל קִיר אָפֵל / רוּחַ קָרָה                                           

[קוֹמוּרוֹ קיוֹטארוֹ]

 

*

עוֹמֶדֶת לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת / שֶׁבְּנִי נוֹלַד בּוֹ וְגָדַל / פְּרִיחַת רוֹדוֹדֶנְדְרוֹן                            

[אָגָרִי יוֹטֶנְצִ'י]

 

*

גֶּשֶׁם מַאי מַמְשִׁיךְ / מֵחַלּוֹנוֹת הַצְּרִיפִים / מְצִיצִים פַּרְצוּפִים                            

[פוּג'יטָה טוֹג'וֹ]

 

*

בְּבֵיתִי / רַק קוֹל קִצּוּץ קֶרַח / בֹּקֶר שֶׁל קַיִץ                                              

[אוּצ'ידָה קוֹנָן]

 

*

פַּרְפַּר מִסְכֵּן מְפַרְפֵּר / בֵּין הַפְּרָחִים / הָרוּחַ חֲזָקָה                                                 

[טָקֶדָה סֶנְבּוֹ]

טֶרִי ל' פְרֶנְץ'

Contemporary Haibun 8(1), April 2012

 

עינינו ננעלו לרגע ואז הוא הפנה את עיניו. מה ראיתי? התרסה? בושה? לא ידעתי מה לעשות במבטו. עזבנו את תחנת המשטרה – בני בן החמש-עשרה, אביו החורג ואני. הנסיעה אל בית אביו היתה דוממת ברובה.

"למה שתגנוב, בן?"

הוא רק נעץ מבטו אל מחוץ לגג הנפתח של המכונית. הוא אף פעם לא גנב יותר.

לַיְלָה אָפֵל

הַאִם אָנוּ רוֹאִים אֶת

אוֹתָם הַכּוֹכָבִים?

הוא לא מסב את מבטו. בחור בגיל העֶשְׂרֵה שעומד בשלג לצד הכביש בערב ראש השנה, לצדו מזוודה שחורה על גלגלים. עיניו הכחולות מצועפות. אפו אדום. אני בהליכה, מנסה לשרוף קצת קלוריות של חגים. אני נתקלת בו. הוא אומר שהוא השתחרר לא מזמן מהכלא ותפס טרמפ הביתה אבל כשהגיע מצא את המזוודה שלו ארוזה על המרפסת. אנחנו מדברים קצת. הוא אומר שהוא ישתפר ואני נותנת לו כמה דולרים. הוא מחבק את צווארי. עינינו נפגשות ונאחזות. אני הולכת משם.

עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה

בְּעֵינֵי חָבֵר חָדָשׁ

הַמַּבָּט הַיָּשָׁן