~
מֵעֵת לָעֵת
הָעֲנָנִים מְנִיחִים
לְמִתְבּוֹנְנִים בַּיָּרֵחַ
(מיפנית: יעקב רז)
~
בָּאוֹטוֹבּוּס לַהַפְגָּנָה
חֶרֶק זָעִיר בִּשְׂעָרִי
וַאֲנִי
באשו – מתוך ספר שיראה אור בקרוב:
~~
בִּקְיוֹטוֹ
מִתְגַּעְגֵּעַ לִקְיוֹטוֹ
קוֹל קוּקִיָּה
~~
עָנָף עֵץ יָבֵשׁ
עוֹרֵב מִתְיַשֵּׁב אַט אַט
עַרְבַּיִם שֶׁל סְתָו
~
(מיפנית: יעקב רז)
~
בֵּין צַמָּרוֹת
בְּמוֹרָד מֻכָּר שֶׁל הַר
צָץ אֹרֶן בּוֹדֵד
עוד יום אחד
דרך סורגי האוורור – כתם של שמיים אפורים ומשב קור. בחוץ, בחצר, נשמע קול משרוקית ורקיעת רגליים רצות. אין לך צורך בפעילות גופנית באגף הנידונים למוות. רק ההמתנה הזאת. אולי היום. את מתחננת ומתפללת לעוד יום אחד. את תלכי בלי להתנגד, את מבטיחה, אבל לא היום.
הגונג מכריז על השעה. צעדים. נקישת צלחות פח. רחש קולות מתקרב אל תאךְ. ליבך מתפוצץ בראשך. זיעה נקווית על מצחך ומתפשטת על כל גופך. מפתח שורט את המנעול. בבקשה, בבקשה, את לוחשת. הו, לא! זה התא הסמוך. תחינה חנוקה: "לא, בבקשה, לא! הצילו! הצילו!". הד של חבטה בקיר התא. לחישות כעוסות. רגליים נגררות במסדרון. דממה. דרך סורגי האוורור – צלילים צלולים של שַחרוּר. את נושמת לעוד יום אחד.
מַעֲבַר הָרִים שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ
הַצֵּל הָאִטִי
שֶׁל נֶשֶׁר קֵרֵחַ
[1] Contemporary Haibun Online, April 1, 2012 vol 8 no 1. המחברת היא משוררת ילידת בהוטן.
*
בֹּקֶר מַחְוִיר
בֵּין הַבְּרוֹשִׁים מֻטָּל
צֵל הַר צִיּוֹן
~
חַמְסִין בִּירוּשָׁלַיִם
טוּר נְמָלִים חוֹסֶה
בְּצֵל דַּלְתִּי
דבר ליד דבר – סדנת התבוננות והייקו בששי הקרוב
מה פשר הפעולה הפשוטה והמסתורית של להניח דבר ליד דבר?
איך רגע מדויק שנלכד בעדשת המצלמה או צמד תמונות בשיר הייקו מציתים לעיתים ניצוץ שמאיר את העולם באור חדש?
ביום ששי הקרוב במוזיאון וילפריד, סדנה חד-פעמית עם המשורר אלכס בן-ארי שבה נתבונן יחד לעומק בשאלות הללו דרך העבודות בתערוכה "פרח פני הבוקר" של הצלמת אסנת בן דב.
נשוחח על צילום ועל שורשיה ואיכויותיה הייחודיות של שירת ההייקו ונתנסה בשיטוט של התבוננות וכתיבה בטבע שמסביב למוזיאון.
*
יוֹרֵד עִם עֶרֶב מִן הָהָר
רָכוּב עַל רַכֶּבֶל
עוֹרְבָנִי
*
פְּעוּר חַלּוֹנוֹת
מֵהַהֶדֶף וְנָטוּשׁ
דִּיּוּר מוּגָן
~
(תמר נתנאל)
ירח חסר: הייקו בעברית 