*

אֶצְלִי בַּגִּנָּה

גְּשָׁמִים מִתְאַחֲרִים

אֲדֹם הֶחָזֶה שָׁר

*

מִזְרָחִית עֵרָה

הַיָּם נָסוֹג מַהֵר

לְתוֹךְ הַיָּם

(אורי קיטה)

*

מֵדִיטַצְיַת בֹּקֶר

לֹא נוֹתֵן מָנוֹחַ

אַפִּי הַדּוֹלֵף

*

לַיְלָה עִם אַסְטְמָה

מְחוֹגָיו שֶׁל שְׁעוֹן הַחֹרֶף

נָעִים לְאָחוֹר

(אורי קיטה)

פירוק לגורמים

הקורס נגמר, אנחנו אוספים את הציוד בכיתות הלימוד. צוותי המגורים מקפלים את מיטות הברזל, המזרונים והשמיכות האפורות ומעלים אותם לאחד הגגות. בחוץ עוקרים את החלונות מהקירות ומניחים אותם במערום. היינו אמורים לצאת הביתה בבוקר, אבל העבודה לא נגמרת והיום מתקצר. מישהו על סולם מקלף את הטיח מאחד הקירות עם פטישון רועש. אני צועק לו להפסיק אבל קולי לא נשמע.

שָׁלוֹשׁ וּשְׁלוֹשִׁים

בַּבְּגָדִים שֶׁל אֶתְמוֹל

עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן

(אורי קיטה)

*

גַּם הַשָּׁכֵן

אוֹכֵל עִם אִמּוֹ הַקְּשִׁישָׁה

בְּפָלָפֶל הַקּוֹסֵם

*

לָמָּה אָסוּר לְהִתְחַבֵּק?

שׁוֹאֶלֶת אִמָּא

בַּת תִּשְׁעִים וְשָׁלוֹשׁ 

(עדנה גורני)


*

אִמָּא שׁוֹתֶקֶת

פַּעַם גִּהֲצָה חֻלְצוֹת

שָׁרָה בְּרַהְמְס

*

מִטַּת נֹעַר

בְּמַצְּעֵי בַּת הַיָּם הַקְּטַנָּה

אִמָּא

(עדנה גורני)

%d בלוגרים אהבו את זה: