הנקר

[כמה הערות שנרשמו בשולי שיר הפתיחה בספרו של אלכס בן-ארי "קורת השער", סדרת כבר, מוסד ביאליק, 2015]

עוֹבְדִים יַחַד

גֶּזַע הָעֵץ

וְהַנַּקָּר

בלי עצים אין נקרים.

עובדים יחד: צמיחת העץ ממתינה לנקישה הראשונה.

זרע העץ. ביצת הנקר. יום יבוא.

בלי הנקר העץ ישנו אך הוא לא יהיה בית, ולא תיבת תהודה;

משמעותו תהיה שונה.

בלי עץ אין נייר ואין הספר הזה.

בלי עצים לא היינו מסוגלים להחזיק עיפרון.

אצבעות הפרימטים התפתחו לאחוז בענפים. מכאן הגמישות הזאת.

ברווז לא יכול לכתוב הייקו. רק להגיד בקול. להמשיך לקרוא הנקר