קטגוריה: תרגום

רוּחַ חָרְפִּית

מוֹכֵר פֶּחָם לְבַדּוֹ

בְּסִירָה קְטַנָּה 

*

[בוסון, מיפנית איתן בולוקן]

מבחר מן הגיליון החדש של

The Heron's Nest

Volume XXVII, Number 4: December 2025

תרגם מאנגלית דרור בורשטיין

*

*

פֵּרוֹת יַעַר

מַפַּת הַשְּׁבִילִים

מְגֻלְגֶּלֶת לְחָרוּט

(סטיב בר)

*

*

מְכִירַת תְּכוּלַת-בַּיִת

מַרְאָה מְלֵאָה

שָׁמַיִם וָאָרֶץ

(ג'ון שפר)

*

*

חֹר מַנְעוּל –

הַשֶּׁמֶשׁ מַכְנִיסָה עַצְמָהּ

פְּנִימָה

(ג'ונט דאונינג)

*

*

מְכוֹנִית כְּחֻלָּה יְשָׁנָה –

אָבִי מִסְתַּגֵּל

לַמּוֹשָׁב לְיַד הַנֶּהָג

(צ'ד לי רובינסון)

*

*

עוֹדוֹ פּוֹנֶה

אֶל הָאָחוּ

כִּסֵּא הַמְּשׁוֹרֵר

(טום קלוזן)

*

*

נְדוּדֵי שֵׁנָה

אָבִי מְפַנֶּה בְּאֵת

שֶׁלֶג בְּאוֹר יָרֵחַ

(סטייסי האמון)

*

*

חֲדַר הַמְתָּנָה

אַט אַט

רַק אֲנִי

(קרטיס קופפרשמיד)

*

*

נְקִישַׁת

קוֹצֵץ הַגְּלוּלוֹת

בְּדִידוּת חֹרֶף

(בריאן ריקרט)

*

*

בְּרֵכָה עַתִּיקָה

בְּיָדֶיהָ הַקְּעוּרוֹת שֶׁל יַלְדָּה

רֹאשָׁנִים

(ונדי קובורן)

*

*

הַמַּחֲסֶה שֶׁלָּנוּ

טִפּוֹת גֶּשֶׁם מְקַבְּלוֹת

אֶת צוּרַת הָאֲגַם

(גארי הותם)

*

*

בַּצֹּרֶת מְמֻשֶּׁכֶת

מְמַלֵּאת שֹׁקֶת צִפּוֹרִים

לְצִרְעָה

(סאלי ביגאר)

*

*

*

רוּחַ קְפוּאָה

נוֹשֶׁבֶת בְּזִימָיו –

דָּג עַל קֶרֶס

*

רוּחַ קָרָה –

חַלּוּקֵי נַחַל

מוּטָחִים בַּפַּעֲמוֹן

*

(מיפנית: איתן בולוקן)

(העבודה על ספרו של בוסון נמצאת בעיצומה ואנו מקווים שמבחר משיריו בתרגום לעברית יראה אור ב-2026, כהמשך טבעי לספרו של באשו).

שַׂק תָּלוּי

עַכְבָּר מֵצִיץ מִתּוֹכוֹ

שְׂדֵה אֹרֶז לְיַד שַׁעַר

*

(בוסון, מיפנית איתן בולוקן)

מְכַסָּה אֶת פִּיהָ 

בְּשַׁרְווּל הַבֶּגֶד

בֻּבַּת עֵץ עַתִּיקָה

*

(מיפנית: איתן בולוקן)

מאת סונם צ'הוקי^[1]

דרך סורגי האוורור – כתם של שמיים אפורים ומשב קור. בחוץ, בחצר, נשמע קול משרוקית ורקיעת רגליים רצות. אין לך צורך בפעילות גופנית באגף הנידונים למוות. רק ההמתנה הזאת. אולי היום. את מתחננת ומתפללת לעוד יום אחד. את תלכי בלי להתנגד, את מבטיחה, אבל לא היום.

הגונג מכריז על השעה. צעדים. נקישת צלחות פח. רחש קולות מתקרב אל תאךְ. ליבך מתפוצץ בראשך. זיעה נקווית על מצחך ומתפשטת על כל גופך. מפתח שורט את המנעול. בבקשה, בבקשה, את לוחשת. הו, לא! זה התא הסמוך. תחינה חנוקה: "לא, בבקשה, לא! הצילו! הצילו!". הד של חבטה בקיר התא. לחישות כעוסות. רגליים נגררות במסדרון. דממה. דרך סורגי האוורור – צלילים צלולים של שַחרוּר. את נושמת לעוד יום אחד.

מַעֲבַר הָרִים שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ

הַצֵּל הָאִטִי

שֶׁל נֶשֶׁר קֵרֵחַ

---

[1] Contemporary Haibun Online, April 1, 2012 vol 8 no 1. המחברת היא משוררת ילידת בהוטן.

מאת מרגרט דורנאוס (ארה"ב)

תרגם מאנגלית דרור בורשטיין

*

יוֹם הַבִּקּוּר

אֲחוֹתִי שׁוֹכַחַת

שֶׁכָּחֹל זֶה צֶבַע

היום אחר הצהריים אני פוגשת את החברה-הכי-טובה החדשה — אישה עדינה כאֲנִיץ, לבושה כולה בצהוב-קנרית. תכשיט גדול ומנצנץ צמוד מעט מעל לליבה. פתקית נדבקת כחולה תלויה מתחת לתכשיט, ועליה רשימת שמות בני משפחתה בכתב יד עגול ומסולסל. כשהיא הולכת הפתק מתנפנף כנגד חולצתה ככנף נקועה.

היא מפשילה את השרוול מעלה כדי לחשוף צמידים צבעוניים וצמיד לבן שמיועד למעקב אחר תנועותיה. "יפה", היא אומרת, מצביעה תחילה על זרועה ואז עליי, בעוד אחותי מחבקת אותה בחיבוק הדוק. "מי החברה הכי טובה שלך"? שואלת אחותי. ואז שתיהן מחייכות חיוך רחב — כחולקות סוד שלא ניתן להבינו. כאילו הכירו זו את זו מאז ומתמיד, ביקום מקביל שאיני מסוגלת לראות אף את קצהו.

תְּפִלַּת עַרְבִית

הִבְהוּב שֶׁל אוֹר

חִבּוּק הַחֹשֶׁךְ

*

*

פַּעֲמוֹן הָרוּחַ

אַךְ קָשֶׁה לַפְּרָחִים

הַמַּשָּׁב

*

*

מוֹצִיא מִן הַקֻּפְסָה

זוּג בֻּבּוֹת עֵץ

פַּרְצוּפִים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ

*

*

גֶּשֶׁם אָבִיב

אֵינִי יָכוֹל לִכְתֹּב

עַצְבוּת

פְּרָחִים וְצִפּוֹרִים

אִשְׁתִּי שָׁם בֵּינֵיהֶם –

פְּרִיחַת הָאֲפַרְסֵק

*

[בוסון, מיפנית איתן בולוקן]