*
הַחֲסִידוֹת עוֹזְבוֹת
לוּ רַק יָכֹלְתִּי
לְהִצְטָרֵף
*
גִּבְעוֹל בָּטָטָה
מְטַפֵּס עַל אִמָּא
בַּתְּמוּנָה
(ספיר פז)
*
מְשַׂחֲקִים "קְלָאס"
עַל אַבְנֵי הַמִּדְרָכָה
שַׁפִּירִית וַאֲנִי
(משה אבידן)
00
רוכב על האופניים בגינה ציבורית ליד הבית. על כיסא גלגלים יושב קשיש. מאחוריו, על ספסל, המטפל, שנועץ מבט בטלפון סלולרי המושען על עורפו של הקשיש. כשאני חולף על פניהם הקשיש אומר "בוקר טוב". עד שאני קולט שהוא פנה אלי אני כבר רחוק למדי, אולי עשרה מטרים משם. עד שאני חוכך בדעתי אם לעצור ולחזור ולהשיב לברכת השלום אני מתרחק עוד. איני חוזר, הרגליים מדוושות.
אחרי שעה וחצי אני חוזר. במורד השביל, על האופניים המתגלגלים מעצמם. הפעם אעצור, ארד מהאופניים, אשאל לשמו, אשאל בשלומו, אלחץ את ידו, אתעניין קצת בחייו, אתנצל שלא עצרתי מקודם.
*
מֵעַל סַפְסָל
עוֹרְבָנִי עוֹמֵד עַל עֵץ
רוּחַ אָבִיב
*
גַּם הַלַּיְלָה בְּמִטָּתִי
אֵינִי יוֹדַעַת
הֵיכָן אֲנִי
(בכל סרלואי)
*
בֹּקֶר אָבִיב
אָבִי עוֹצֵם בֶּעָפָר
אֶת עֵינֵי אָבִיו
(בכל סרלואי)
*
יָדִי עוֹד בְּיָדָהּ
הָאַלְמָנָה שׁוֹאֶלֶת
לִשְׁלוֹם בַּעֲלִי
(תמר נתנאל)
*
בֵּין הַמְנַחֲמִים
יָדוֹ עוֹד אוֹחֶזֶת
בְּיָדָהּ הָרֵיקָה
(בכל סרלואי)
*
בְּחֶדֶר הָרֵיק
כְּחוֹל עֵינָיו
בְּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה
(בכל סרלואי)
*
אַרְבַּע בַּבֹּקֶר
אֲהוּבִי נוֹשֵׁם
הַרְחֵק מִמִּטָּתִי
(בכל סרלואי)
ירח חסר: הייקו בעברית 