בריחה מהספרייה

סִפְרִיַּת בֵּית הַכֶּלֶא

אֲנִי קוֹטֵף פֶּרַח

מִמַּגְדִּיר הַצְּמַחִים

[אוּאסאקָה טוֹמוֹיאסוּ, מיפנית יעקב רז, מתוך אחי, היאקוזה, מודן 2004]

 

  • השיר הוא רגע של מבט של אדם – איש יאקוזה – בעצמו, במשהו שהוא עושה. הוא כאילו רואה את עצמו עושה משהו יוצא-דופן והופך לרגע למי שפועל ולמי שמתבונן בפעולה בעת ובעונה אחת. המבט הזה עצמו הוא עניין נדיר. לרוב אנו פשוט עושים עוד דבר ועוד דבר.
  • בבית הסוהר, בהיעדר שדה, זה הכי קרוב לטבע שאפשר: לא פרח כי אם תצלום שלו. ז'אנר ההייקו מתאים את עצמו בעל כורחו. באין שדה פרחים הוא יסתפק בפרח אחד, ובאין פרח אחד הוא יסתפק בתצלום או איור של פרח. אולי הוא אפילו בשחור-לבן. כי אפילו בו, באיור שבמגדיר, נותר שריד מכוח החיים שקיים ביער גדול וחי.
  • גם שיר על דף דומה לפרח על דף בספר יותר מאשר לרגע החי שממנו הוא עלה. השיר הזה אינו יוצא דופן.
  • תנאי המאסר מחייבים את המשורר לבצע עבירה (קטנה) כדי להשיג את הפרח: הוא משחית ספר-ספרייה. אבל נדמה לי שאנו יכולים להבין אותו. האנושיות שלו מובעת דווקא ב"עבריינות". הזאת. העבריינות הביאה אותו לספרייה הזאת, והעבריינות – אבל אחרת, קטנה ובלתי מזיקה – מוציאה אותו משם, רק לרגע.
  • ספריית בית הכלא היא מקום מוזר: מקום סגור בכלא, חדר בתוך החומות; אבל גם מקום מפלט, הצעה לשחרור, ל"יציאה", דרך הספרות.
  • השיר מתאר שלוש מערכות מסדירות, מפרידות, שעוטפות זו את זו: בית כלא > ספרייה > מגדיר צמחים. ה"קטיף" (כנראה תלישת דף ולא רק דמיון של תלישה) היא ערעור סמלי על המסגרות האלה. הוא מערער את סדר המגדיר, את תקנות הספרייה, ואת חוקי הכלא.
  • לכאורה שירי אסירים הם שירים אקזוטיים. שירי של אחרים ועל אחרים. אבל אפשר לראותם כייצוג של מצב האדם. שכּן לכל אחד מאתנו יש מצב שבו הוא פועל כנגד מערכי משטור. כל אחד מחפש פרח כזה לפעמים.
  • הפרח הקטוף בשיר הזה אינו רק אובייקט, כלומר משהו יפה שאדם לוקח לעצמו; הוא השתקפות סמלית של המשורר. הקוטף – את עצמו קוטף. ה"קטיף" והשיר הם רגעים של בריחה מדומיינת מכלאי המגדיר-הספרייה-הכלא. הדף יוצא לחופשי ממחשך הספר הסגור וילבלב אצלו בתא.
sakamoto konen cherries.jpg

סקמוטו קונן (1850-1853), פריחת דובדבן

הייקו אסירים

[צו נשיאותי 9066 הוא השם של ההחלטה שהביאה לכליאה מנהלית "מונעת" של 120 אלף אמריקאים ממוצא יפני (כולל אזרחים) במחנות ריכוז בשטח ארה"ב, במלחמת העולם השניה. תנאי המעצר היו קשים. בין הכלואים היו גם משוררי הייקו, שכתבו ואף פרסמו כתבי עת במהלך מאסרם הממושך. מקצת משירתם פורסם, מקור ותרגום לאנגלית, בספר May Sky בעריכת Violet Kazue de Cristoforo, אחת מהמשוררות הכלואות (1917-2007). תרגמנו כמה שירים מן הספר ונפרסם אותם כאן מדי פעם]

Instructions_to_japanese.png

*

דְּלַעוֹת רַבּוֹת תְּלוּיוֹת / עַל קִיר אָפֵל / רוּחַ קָרָה                                           

[קוֹמוּרוֹ קיוֹטארוֹ]

 

*

עוֹמֶדֶת לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת / שֶׁבְּנִי נוֹלַד בּוֹ וְגָדַל / פְּרִיחַת רוֹדוֹדֶנְדְרוֹן                            

[אָגָרִי יוֹטֶנְצִ'י]

 

*

גֶּשֶׁם מַאי מַמְשִׁיךְ / מֵחַלּוֹנוֹת הַצְּרִיפִים / מְצִיצִים פַּרְצוּפִים                            

[פוּג'יטָה טוֹג'וֹ]

 

*

בְּבֵיתִי / רַק קוֹל קִצּוּץ קֶרַח / בֹּקֶר שֶׁל קַיִץ                                              

[אוּצ'ידָה קוֹנָן]

 

*

פַּרְפַּר מִסְכֵּן מְפַרְפֵּר / בֵּין הַפְּרָחִים / הָרוּחַ חֲזָקָה                                                 

[טָקֶדָה סֶנְבּוֹ]

המבט

טֶרִי ל' פְרֶנְץ'

Contemporary Haibun 8(1), April 2012

 

עינינו ננעלו לרגע ואז הוא הפנה את עיניו. מה ראיתי? התרסה? בושה? לא ידעתי מה לעשות במבטו. עזבנו את תחנת המשטרה – בני בן החמש-עשרה, אביו החורג ואני. הנסיעה אל בית אביו היתה דוממת ברובה.

"למה שתגנוב, בן?"

הוא רק נעץ מבטו אל מחוץ לגג הנפתח של המכונית. הוא אף פעם לא גנב יותר.

לַיְלָה אָפֵל

הַאִם אָנוּ רוֹאִים אֶת

אוֹתָם הַכּוֹכָבִים?

הוא לא מסב את מבטו. בחור בגיל העֶשְׂרֵה שעומד בשלג לצד הכביש בערב ראש השנה, לצדו מזוודה שחורה על גלגלים. עיניו הכחולות מצועפות. אפו אדום. אני בהליכה, מנסה לשרוף קצת קלוריות של חגים. אני נתקלת בו. הוא אומר שהוא השתחרר לא מזמן מהכלא ותפס טרמפ הביתה אבל כשהגיע מצא את המזוודה שלו ארוזה על המרפסת. אנחנו מדברים קצת. הוא אומר שהוא ישתפר ואני נותנת לו כמה דולרים. הוא מחבק את צווארי. עינינו נפגשות ונאחזות. אני הולכת משם.

עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה

בְּעֵינֵי חָבֵר חָדָשׁ

הַמַּבָּט הַיָּשָׁן

געגועים הביתה

פיטר ניוטון

געגועים הביתה

תרגם מאנגלית דרור בורשטיין

Contemporary Haibun 8(4), January 2013

 

במשך עשר שנים גרתי ברחוב הסמוך לגן החיות של אטלנטה. זה מקור של ריגוש למבקרים רבים. אבל אחרי זמן-מה התחלתי לחשוב על המקום כעל בית כֶּלֶא לְחיות. בהתחלה זה היה כיף ללכת לאורך הקיר האחורי של מתחם הג'ירפות רק כדי לראות את הכלב מגיב למתקפת החייזרים. גם נהניתי מהקולות של הטווסים שעלו בלילה מהג'ונגל האקזוטי. הקולות גרמו לי לחוש שאני בחוברת ישנה של טרזן. אבל אף פעם לא הצלחתי להוציא את "הפנתר" של רילקה מהראש. תמיד היה משהו שהיה פוסע שָׁם. איך שהוא תופס את המהות של הפראיוּת. את הרצון הראשוני הזה לִחיות. את הכוח להמשיך לנוע. עכשיו עכשיו עכשיו – התקווה היחידה שֶׁחיה יודעת.

אֶמְצַע חֹרֶף

הַשְּׁאָגָה שֶׁל אַרְיֵה

בְּרַמְקוֹלִים

כלא קוֹפִי קְרִיק

טרישה קנול

כלא קוֹפִי קְרִיק [כלא נשים באורגון, ארה"ב]

תרגם מאנגלית דרור בורשטיין

מקור: Contemporary Haibun 14(3), October 2018

 

Euphydryas_editha_taylori.jpg

Taylor's checkerspot, אורגון, ארה"ב. תצלום: Aaron Barna

חלום אחרי בוקר שביליתי בתוך בית סוהר שמור לנשים, במסגרת קבוצת קריאה של ספרים רוחניים בהשתתפות נשים שמְרַצּוֹת מאסרי עולם. שוחחנו על פנימיוֹת שמיועדות לאמריקנים-ילידים, בלי להשוות אותן במפורש לחיים בבית כלא, או למכלי אגירה גדולים, או למחסני סחורות. כמה מהנשים האלה מטפלות בגורים של כלבי נחייה וכמה מהן עובדות במעבדה ומגדלות זחלים של זן הפרפרים "טיילור משובץ" המצוי בסכנת הכחדה, מתוך כוונה להשיבם לאזורי המחיה שלהם באוֹרֶגוֹן, שם שִׂגשגו בעבר.

הַמָּקוֹם הַיָּחִיד

שֶׁאֶפְשָׁר לְכַבּוֹת בּוֹ אֶת הָאוֹר

הַשֵּׁרוּתִים בַּכְּנֵסִיָּה

ואז החלום שלי מהלילה: פתחתי דלתות בביתי הישן והכנסתי נשים צעירות רבּות פנימה, הנחתי להן לבחור חדרים, להניח את הצלחות שלהן על מדפים לא-מתאימים במטבח, לתלות את בגדיהן, להטריח אחת את השנייה בשאלה מי תחלוק חדר עם מי. רק ביקשתי מהן שישאירו לי מַעֲבָר חופשי דרך החדרים כדי שאוכל להוציא את הכלבים שלי החוצה לחצר הסגורה. סגורות בחצרות, איך שאסירות מכריזות על הופעת פרחי שֵׁן הָאֲרִי במדשאות קטנות. צהוב, צבע כנגד חומות בטון וגדרות תיל חדים כתער.

גָּדֵר רֶשֶׁת

צְלָלִים בְּאוֹר זַרְקוֹרִים

דֶּשֶׁא רָמוּס

השסק של שיקי

בְּלֹא פֶּרַח

בְּלֹא פְּרִי

עֵץ שֶׁסֶק בַּסְּתָו

 

(מסאוקה שיקי, מיפנית איתן בולוקן, מתוך הספר "שני סתווים" בהוצאת ירח חסר, 2019)

 

image-from-rawpixel-id-50888-jpeg.jpg

שסק. Image from rawpixel.com

יש שווים ושווים יותר, ויש פשוטים ופשוטים יותר, וזה בוודאי הייקו פשוט מאוד. שני שליש ממנו אומר מה אין. אין פרח ואין פרי. מה יש? עץ שסק בסתיו.

מילה על שסק: אנו חושבים עליו אולי כעץ מקומי (יש 5,000 דונם מטעי שסק בישראל), אבל מקורו בדרום-מזרח סין. שמו הבוטני ממקם אותו כיפני דווקא: Eriobotrya japonica.

בישראל פריחת השסק מתחילה בסתיו. איני יודע אם השסק ששיקי ראה אמור היה כבר לפרוח או לא. זה עשוי לשנות משהו בקריאת השיר. אבל אניח שהעץ פשוט טרם פרח, והכול מתנהל על פי סדרו המתוקן.

מדוע לכתוב על עץ שאין לו פרי ואין לו פרח? אימוץ הגישה של השיר הזה יכולה למוטט אגפים בענף התיירות, למשל אלו המוכרים טיולים ליפן לראות את פריחת הדובדבן. חִשבו על חברת תיירות שהיתה מוכרת חבילת טיול שמטרתה לבקר עצי דובדבן שאינם בפריחה! הו, איזו פשיטת רגל מפוארת! וזה בדיוק מה שמציע השיר הזה, שיש בו משהו מרחיק לכת הרבה מעבר לשבע המילים הפשוטות בעברית.

השסק של שיקי משך את לבו דווקא בגלל עירומו. כל אחד יכול להתלהב מפריחה. אבל מעטים יכולים לראות את היופי שבעץ עירום. האתיקה שמאחורי האסתטיקה הזאת חשובה: כל אחד יכול להתלהב מקבלת טובת הנאה כלשהי מאדם אחר. האם אנו יכולים לשמוח באדם שלא נותן לנו כלום ולעולם לא ייתן? שום פרח? שום פרי? מדובר בגישה עקרונית לעולם, שעץ השסק הוא דוגמה לה.

לשים לב לעץ כזה ואף לכתוב עליו שיר, זה דבר כל כך יוצא דופן. כן, כמה זה מוזר: לרוב אנו מבחינים בעצים כשהם פורחים ומניבים. כאילו התאנה אינה קיימת עד הקיץ, כאילו פרדס התפוזים נעלם ונמחק עד להופעת התפוזים הכתומים. והרי גם כשאין פרח ואין פרי יש תהליך סמוי ומפליא שמוביל אל הפריחה ואל הפרי. אפילו מנקודת מבט תועלתנית יש מקום להתפעל מעץ עירום. הוא בתחילת הריון.

השיר הזעיר של שיקי יכול ליצור טלטלה בתחושת קיומנו בתוך הזמן. לנסוע לקיוטו לפני או אחרי עונות הפריחה. לגעת בעצי השזיף והדובדבן כשאין עליהם פרי ופרח. איני נגד הפרחים כמובן, אך את הפרחים יוקירו המונים. מישהו צריך לדאוג לעצים גם בעירומם.

ובכל זאת, העץ של שיקי מניב פריחה ופרי כלשהם גם בהווה של כתיבתו. הפרח-פרי הזה הוא השיר הזה. השיר שלא היה נכתב בלי העץ הזה. איזה טעם ואיזה ריח יש להייקו על שסק? כמו שסק, כמובן. רק בלי הגלעין, רק בלי הפרי.

(מבוסס על דברים שנאמרו בהשקת הספר ב"פסיכודהרמה" לפני כמה ימים)

 

2 בתרגום

*

שׁוּב גֵּאוּת וְשֵׁפֶל

עֶצֶם הַלֶּסֶת שֶׁל הַלִּוְיָתָן

עָמֹק יוֹתֵר בַּחוֹל

 

[דיוויד קאב]

 

 

*

שְׁמֵי קַיִץ כֵּהִים

קֵן הַנְּמָלִים שֶׁהֻפְרַע

מְנַצְנֵץ מֵרֹב כְּנָפַיִם

[קלייר באגלר יואיט]

 

מתוך האנתולוגיה "ההייקו החדש", בהוצאת סנאפשאט

http://www.snapshotpress.co.uk/books/the_new_haiku.htm

נוקד בעזרת האתר המצוין והחינמי

https://nakdan.dicta.org.il