סוף סוף הגדר

שיירה של זרעי שיבולת שועל זהובים מתקדמת לאורך השביל. אנחנו נפרדות ונפגשות שוב לאחר שלושה ברושים. אבן חוסמת את דרכה. שלוש נמלים יוצאות מתחת לזרעי השיבולת. האם תפקיד חיפוש המזון, שהוא המסוכן ביותר, מוטל על הנמלים הזקנות שממילא עומדות לסיים את חייהן? זו הקרובה אלי נכנסת מתחת לאבן. לו מתתי, בעודי עובדת, האם הייתי כותבת? רוח קרה מנשבת במניפות האורנים. לא שמתי לב שכְּתום השמש הנצרף בין מחטי האורנים הפך לאפור. הדרך הקצרה ביותר לישוב יורדת לכיוון גדר הרשת,  ממשיכה אל מטעי האבוקדו ומשם הביתה. אני פוסעת לאט, נעזרת בסלעים הנקרים בדרכי. הצמחייה מסביב נמוכה וקוצנית: קנה, חילף החולות וחורשף. אתמול, כששוטטתי בשבילי הישוב נתקלתי במשפחת חזירי בר ענקיים שנכנסה למטע. המתנתי במקומי דקות ארוכות, גם אחרי שנעלמו מעיני ורצתי הביתה. סוף סוף הגדר. יללת שועל עולה מן המטע. אוויר הערב רועד.

עָנָן מְשַׁיֵּט

אָפֵל הַמֶּרְחָק שֶׁהָלַכְתִּי

גַּם זֶה שֶׁאָשׁוּב

(חמוטל אראל)

הייקו בחיפה

"לידנו, מתחת לאף ממש, ליד הגדר, בצד הדרך, מתחת לספר, על רשת היתושים, על נטיף הקרח, במגרש החנייה, על פיסת מפה, בשולי הכוס, בכנפי הגחלילית, בפס שמותיר החילזון בסוף הסתיו, עכשיו עכשיו, קורים מעשי פלאים שאנו פוסחים עליהם ברגל גסה. ההייקו מחזיר אותנו אליהם".
(יעקב רז, מתוך "הדרך הצרה לאוקו")

שמחות ושמחים להזמין לסדנת כתיבה שתערך במוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית, בחיפה.
ארבעה מפגשים בני שעתיים, בימי חמישי 18:00 – 20:00.

בתאריכים 27.4, 4.5, 11.5, 18.5
בהנחיית עדנה גורני ואורי קיטה.

פרטים נוספים והרשמה, באתר של מוזיאון טיקוטין – כאן.