מִתְקַן הַמִּחְזוּר –
פְּקָק אָדֹם מָלֵא מַיִם
מֵעַל שְׁלוּלִיּוֹת
…
עַל עָנָף עֵירֹם
דְּרוֹר מֵעַל דְּרוֹר
אוֹר חֹרֶף
~~
שִׁשִּׁי חָרְפִּי
חָתוּל רוֹדֵף אַחֲרֵי
כֶּתֶם שֶׁל שֶׁמֶשׁ
~~
(רומן ליאחובסקי)
~
בֵּית כְּנֶסֶת בְּאֶקְסֶטֶר
אַחֲרֵי כִּבּוּי אוֹרוֹת
נֵר הַתָּמִיד
*
כִּמְעַט לַיְלָה
שְׁמוֹנֶה כַּפּוֹת רַגְלַיִם
בְּמִטַּת הַהוֹרִים
**
(דניאלה דורון)
*
לוֹגֵם טִפָּה
מֵעָלֶה שֶׁנּוֹתַר
עוֹרְבָנִי עַל עָנָף עֵירֹם
~~
(מירית מן)
*
רֵיחַ מָרָק עוֹף
זִכָּרוֹן שֶׁל בַּיִת
לֹא שֶׁלִּי
~~
(לילי קפלן)
שניים – אלקסיס רוטלה
(מאנגלית: רומן ליאחובסקי)
Family attic
finding this fossil
again
בּוֹיְדֵם מִשְׁפַּחְתִּי
מוֹצֵאת אֶת הַמְּאֻבָּן הַזֶּה
שׁוּב
Blackberry pickers –
a child’s laugh escapes
from an old woman’s body
מְלַקְּטִים פֵּרוֹת יַעַר –
צְחוֹק יַלְדִּי חוֹמֵק
מִגּוּף שֶׁל זְקֵנָה
—
שניים של אלקסיס רוטלה
(מאנגלית: רומן ליאחובסקי)
Chamber music
this, too,
shall pass
מוּסִיקָה קָאמֵרִית
זֶה, גַּם זֶה
יַחֲלֹף
Stars
wishing I were free
to fall
כּוֹכָבִים
לוּ הָיִיתִי חָפְשִׁיָה
לִפֹּל
מוּ – מוּ –
מוּ – מוּ –
פָּרָה גּוֹעָה כּוֹכָבִים
מַחֲוִירִים
(שיקי, מיפנית יואל הופמן, מתוך לאן נעלמו הקולות)
האם הפרה גועה אל עבר הכוכבים? ומה הקשר בין געיית הפרה והכוכבים? השיר הזעיר מחבר עולמות הרחוקים שנות אור זה מזה. בתרגום מילולי יותר השיר מדבר על כוכבים שנפרדים לשלום. הופמן צייר זאת בתמונה של כוכבים מחווירים ונמוגים. לפנינו משורר מול פרה בעלות השחר. הכוכבים נמוגים ו"עוזבים". אך הפרה נשארת. ושרה בתוך זה. גם המשורר. הוא מתבונן בה ובשמיים במבט אחד, מאזין לה ורואה את הכוכבים וכותב על שניהם. ועצם הצבת הפרה בהקשר של הכוכבים, כלומר בהקשר של האינסוף, הוא מעשה נועז ומהדהד. השיר הקטן מגדיל את הפרה, נותן לה לעמוד בהקשר הכי רחב. אבל אין זה שיר אמורפי. השיר רואה את הכוכבים בלי לאבד את הפרה. יש בו גם הבעת חמלה על בדידות הפרה בדימוי שיש בו שתי געיות תחת אינספור כוכבים.
היפנים קוראים לגלקסיה שלנו "נהר השמיים", אך אני מזמין את הקוראים, שמכנים אותה "שביל החלב", בפעם הבאה שיהיו במקום שבו הגלקסיה נראית לעין, להרים את הראש אל ה״חלב״ השֵמימי המכוכב ולהיזכר בפרה הגועה של שיקי.
*
מתוך פרק המוקדש להייקו ולפרות בספר חדש, ששמו לקוח מן השיר של שיקי.

