מחבר haikuinhebrew

סִמְטָה בֵּין רְחוֹבוֹת

אוֹר שְׁקִיעָה עַל קִיר

נוּרַת נֵאוֹן מֻתְקֶנֶת

 

 

 

*

מְקוֹם מֵתֵינוּ

בְּסוֹף טוּר הַזִּכָּרוֹן

בְּכָל יוֹם וְיוֹם

 

*

עֲדַיִן נוֹתְרוּ

שָׂדוֹת לְיַד הַבַּיִת

פָּרָג וְחַרְצִית

*

חָשׂוּף בַּשֶּׁמֶשׁ

גּוּר חֲתוּלִים דָּרוּס

בְּמַעֲבָר חֲצִיָּה

 

 

*

אָזְנִיּוֹת

מַקְשִׁיב לְרֶקְוִיאֵם שֶׁל וֶרְדִי

וְחוֹשֵׁב עַל בְּרַהמְס

 

מוֹפִיעַ וְנֶעֱלָם
נֶעֱלָם וּמוֹפִיעַ
דְּרוֹר בַּשִּׂיחִים

בשעת ערב מוקדמת המתנתי בשדה תעופה קטן בין ההרים לטיסה שתחזיר אותי הביתה. שאריות הארגמן של השקיעה נחו עדיין בין העננים ועל הרכס שמולי. מוזר היה לחשוב שבעוד דקות ספורות אמריא הרחק מן ההרים האלה, שבתוך ימים כה מעטים נפשי נקשרה בהם כל כך.

 

שקיעה בהר –

שביל מטפס אל פתח

בין עננים

***

יָרֹק בֵּין עָלִים

לֹא רָחוֹק מֵהַשֶּׁמֶשׁ

צִדּוֹ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל תֻּכִּי

 

 

***

שְׂדֵרָה אֶל הַיָּם

נַהָג צוֹפֵר וּמְקַלֵּל

נַהָג שֶׁלְּפָנָיו

יָרֵחַ מָלֵא יָרֵחַ מָלֵא
לֵךְ מִפֹּה
אֲנִי עַכְשָׁו

עֵץ שֶׁנּוֹתָר אַחֲרֵי
לַהֲקַת צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת: אֲנִי
רוֹאֶה אוֹתְךָ

בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה

פֶּגֶר חָתוּל

הַפַּעַם עַל גַּבּוֹ