הגוף שנדרך לאורך היום משתחרר באחת. הקצב מהיר, הטור מתפתל, הרוכבים לפני נעלמים ומתגלים, מהבהבים בין עצים. מישהו מלפנים צועק 'חול!' הקריאה מתפשטת מיד לאחור. אני צועק ונכנס לסיבוב, כמעט מאבד אחיזה בגלגל הקדמי. סוגר את הפער, מעיף מבט אל הרוכבת מאחורי. עליות וירידות, עפר ובוץ וקוצים. נשימתי כבדה, קולות צמיגים ננעלים על אדמה מהודקת. אנחנו יוצאים מהחורש באור שקיעה, מובילי הטור עוצרים ליד שדה חיטה ומביטים במכשירי הניווט. נשימתי נרגעת, הדופק על מאה עשרים. אני ממולל שיבולת ומכרסם את הזרעים.
רוּחַ עֶרֶב
הֵד פִּיצוּצִים מֵהָרְצוּעָה
טַעַם עֲמִילָן
האור דועך. האופניים במעגל מחוץ לשער הצהוב. השומר מהנהן. דברי תודה וסיכום. גבר עם ילד, על אופניים חשמליים, מתקרב ומצטרף לשיחה. אישה בשיער שיבה שואלת בחיוך אם אפשר לצלם. ערב יום השואה, על חולצות הרכיבה שלנו מתנוסס שמו של ג'ינו ברטלי.
בַּכְּנִיסָה לַקִּבּוּץ
פָּנִים דְּהוּיוֹת בַּתְּמוּנוֹת
כִּסְּאוֹת רֵיקִים
ירח חסר: הייקו בעברית 