ירח חסר: הייקו בעברית

*

לֵיל כּוֹכָבִים –

כֶּלֶב לְבָדוֹ

הוֹלֵךְ וְנוֹבֵחַ

*

*

נְבִיחָה ז ֹאת שֶעוֹלָה

הָאִם לָה מְחַכִּים?

חֹשֶך הַלַּיְלָה

גַּנַּב הַפְּרָחִים –

פַּרְפַּר עָף אַחֲרָיו

בְּשֶׁקֶט

 

(קָאהוֹ)

עַכְשָׁו

רַק קוּרֵי עַכָּבִישׁ

זוֹהֲרִים בֵּין עַנְפֵי הָאֹרֶן

לְבַד בַּבַּיִת

לְפֶתַע רָצוֹן גָּדוֹל

לִשְׁמֹעַ נַקָּר

בְּדִידוּת שֶׁל קַיִץ

נוֹצֵץ בְּאוֹר הַבֹּקֶר

עֵץ זַיִת רָחוֹק

אנחנו שמחים וסקרנים לספר על שיתוף פעולה שלנו עם חבורה מוכשרת מאוד של מאיירים ואנימטורים במסגרת שבוע האיור שנפתח היום בירושלים. התוצאה היא התערוכה "רגע", הכוללת שירי הייקו של חברי 'ירח חסר' לצד איורים מונפשים (animated gifs) שנעשו בהתייחסות אליהם.

התערוכה נפתחת היום, ה-19.10.17 ותמשך עד ה-23 בנובמבר בביתא, רח' יפו 155 ירושלים.

ביום חמישי ה-26 באוקטובר יתקיים שיח גלריה חגיגי בתערוכה בהשתתפות האנימטורים יניב טורם ואסף בן ארוש והמשורר אלכס בן ארי.

אפשר לראות כמה עבודות מתוך התערוכה בדף הפייסבוק שלנו

אוֹר עַרְבַּיִם

צַמְּרוֹת הָעֵצִים

בַּיָּם הַכֵּהֶה

 

 

 

*

כָּל הָרְגָעִים                                     

הַנִּפְלָאִים בְּחַיַּי

אֵיךְ בִּלְעֲדֵיהֶם?

 

*

הָאֹפֶק שֶׁלִּי                                                                                                        

צוּמצַם לְרֹחַב חַלּוֹן.

הַבֻּלְבּוּל נִשְׁמָע.

 

 

 

טוביה ריבנר

התנועה המתפרצת, השוצפת, סימן ההיכר של המפל, היא רק אחת מתנועותיו. הגלויה שבהן.

המבט נח על מקטע. בגבולותיו המים חוזרים שוב ושוב על אותה תנועה. בכל מקטע תנועה אחרת. חלקן סוערות – זינוקים, הינתזויות, התערבלויות מקציפות, התרסקויות על משטחי סלע. אחרות מיושבות יותר – משטחים של זרימה אופקית נמרצת או קירות מים דקים, שקופים למחצה, רועדים מרוב מהירות.

בשולי המפל תנועה נוספת. מים קטנים פורשׁים מן הנתיב המרכזי וזורמים בקילוח איטי, פרברי, בערוצוני צד זעירים. מלווים את המפל לכל אורכו כמו אִמרה שקטה, מפכפכת. נקווים פה ושם בשקערוריות סלע. מפֶּרֶץ יחיד של תנועה המפל נעשה במבט הזה לביבר של תנועות מחזוריות.

וישנם במפל גם מים נוספים, שאינם דומים לאף אחד מן הקודמים. הם נולדים בנקודות השיא שלו, כאשר הוא ניתך בעוצמה במדרגת סלע ומזנק חזרה מעלה. בשיא גובהו של הזינוק הזה, בגלל משב רוח פתאומי או התאבכותם של עקרונות פיסיקליים שאין לחשבם, טיפה או שתיים ניתקות מן הדבוקה ומתעופפות הצידה בקשת רחבה עד שהן נוחתות על אחד הסלעים הרחוקים, מעמיקות בהדרגה את צבעו. כל קשת כזו היא מפל של טיפה אחת, תמצית של תנועת המפל הגדולה, כמו רישום דיו מהיר בקצה מכחול דק.

העין מוסיפה לעקוב אחרי המפל הרחק למטה, שם הוא הולך ומתמתן עד שהוא שב ולובש את צורת הנחל ונעלם מאחורי עיקול ההר. גם מפלי הטיפה משנים את צורתם. נספגים אל תוך הסלע. מותירים אחריהם רק שריד מופשט בדמות כתם כהה, הד של הד, שעל קרירותו הלחה אני מניח כעת את ידי.

 

בְּצַד הַמַּפָּל

מַכְהִים אֶת הַסֶּלַע

מַיִם שֶׁלֹּא הִמְשִׁיכוּ

חֹשֶׁךְ שֶׁל בֹּקֶר

עַל קַו הַחַשְׁמַל

צִפּוֹר שְׁחֹרַת רֹאשׁ