ארוע: מפגש עם רוברטה בירי

ביום חמישי הקרוב, ה-23.6 בשעה 18:00 יארח אלכס בן-ארי את המשוררת רוברטה בירי למפגש של שיחה וקריאה מתוך "הֶדֶף", מבחר משירי ההייקו וההיבון שלה שראה אור לאחרונה בהוצאתנו בתרגומו.

המפגש יהיה פתוח וללא עלות. הוא יתקיים באמצעות zoom. זהו הקישור להצטרפות, כדאי להיכנס מעט לפני 18:00 כדי להחליק את כל העניינים הטכניים. השיחה תתנהל באנגלית, הקריאה הן באנגלית והן בעברית.

הארוע מתקיים במסגרת "פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה". כדאי מאוד להצטרף גם לארועים האחרים. מתארחים בהם כמה מן המשוררים הבולטים בעולם היום. פרטים מלאים על הפסטיבל אפשר למצוא כאן.

~

טִיּוּל תְּחִלַּת אָבִיב

יָדְךָ

בְּכִיסִי

[בֶּרְנֶל לִיפִּי]

~

עֲצֵי תַּפּוּחַ

גְּדֵלִים זֶה אֶל תּוֹךְ זֶה

גֶּשֶׁם חֹרֶף קַל

 

~

הַסְּתָו מַעֲמִיק

עָלֶה נוֹשֵׂא עָלֶה

לְרֹחַב הָאֲגַם

 

 

~

~

לסריקת הספר באנגלית >>>

 

שקוף

 

 

 

 

כְּבִישׁ מָהִיר לִפְנוֹת בֹּקֶר

בְּצַד הַגָּדֵר שׁוּעָל

מְכֻוָּץ

[מתוך קומץ, ירח חסר]

 

 

רוורס לעבר מקום חנייה פנוי. מאחורי המכונית מופיע בחור צעיר בלונדיני. ממהר.

What the fuck  אני מסנן ועוצר. משפר את החנייה ומכבה את המנוע. דרך החלון רואה את הבחור רוכן אל מישהו שיושב בגוף שמוט על המדרכה, נשען על קיר בית ועיניו עצומות. הצעיר מדבר אליו בבהילות. אני לא שומע באיזה שפה ומדמיין שזו רוסית. הצעיר מוציא מהתיק חתיכת קרואסון שוקולד ומושיט לאיש. אין תגובה. מוציא בקבוק מים גדול, ריק ופוסע בזריזות לתחילת הרחוב.

 

אני יוצא מהאוטו ונועל. מעיף מבט באיש. כעת הוא כבר שרוע על המדרכה. אצבעותיו אפורות. עיניו עדיין עצומות. אני הולך לקצה הרחוב לבדוק את הסדרי החנייה. הצעיר חולף על פני בהליכה מהירה ובידו כוס חד פעמית עם מים.

אני נכנס לבית הקפה.

בדרך חזרה למכונית אני מקווה שהוא לא יהיה שם.

 

 

 

(ארי בראל)