נִקְיוֹן סוֹף הַשָּׁנָה
אֵלִים וּבּוּדְהוֹת
יוֹשְׁבִים עַל הַדֶּשֶׁא
*
[שיקי, חורף 1895]

הייקו מקוריים ומתורגמים. משתתפים: ליאת קפלן, יעקב רז, דרור בורשטיין, יובל אידו טל, אלכס בן-ארי, עדנה גורני, אורי קיטה
נִקְיוֹן סוֹף הַשָּׁנָה
אֵלִים וּבּוּדְהוֹת
יוֹשְׁבִים עַל הַדֶּשֶׁא
*
[שיקי, חורף 1895]
קִמְטֵי הַתְּמוּנָה
מְקָרְבִים אֶת פְּנֵיהֶם
אַף יוֹתֵר
*
לַיְלָה בַּמִּטְבָּח
קוֹרֵא בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ
עוּגִיּוֹת מֵאִמִּי
–
*
חֲנוּת הַכַּלּוֹת
הֶחָתָן יוֹצֵא לְבַד
לְעַשֵּׁן בַּגֶּשֶׁם
יַלְדָּה נִזְהֶרֶת
בְּמוֹרָד הַמַּדְרֵגוֹת
יוּם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל אִמִּי
הַתְּמוּנוֹת בַּמּוּזֵאוֹן –
חֲשֵׁכָה עוֹטֶפֶת אֶת
כֻּלָּן בְּאַחַת
*
צֵל בְּרוֹשִׁים
עַל בְּרֵכַת הַקִּבּוּץ הָרֵיקָה
עַל זְבוּב עַל כְּתֵפִי
*
לֵיל סְתָו בְּשׁוּק
אוֹסֶפֶת יְרָקוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ
מְחַיֶּכֶת
1
"אולם בשבילנו, גדולה מכל הפלפולים והחידות שבקצה ההוויה היא הממשות שבמרכזה של שעת חולין עלי אדמות, עם קרן השמש על ענף השקמה, ועם תחושה כלשהי של האתה הנצחי".
2
"לאדם שעומד פנים אל פנים עם עליון, מואר העולם בפעם הראשונה באור הנצח, הוא נוכח מולו נוכחות מלאה, והוא מסוגל לומר 'אתה' לקיום האמיתי של כל היצורים".
3
"שום דבר, שום דבר אינו יכול להיות עוד חסר משמעות".
4
"המשמעות אינה של 'חיים אחרים', אלא של חיינו אלו. אינה 'מֵעבר' אלא בעולם שלנו, והיא רוצה את אישורה בחיים האלה, בעולם הזה… כאן הנצח: ההתגלות של נוכחות כאן ועכשיו".
מרטין בובר, "אני ואתה", מגרמנית אהרון פלשמן, מוסד ביאליק, 2013 [1923].
חוֹצֶה סֶלַע לַח
עַל קוֹנְכִיַּת חִלָּזוֹן:
שֶׁבֶר עָנָף יָבֵשׁ
*
צֵל עֵצִים צֵל הַר
עַל בְּרֵכַת הַקִּבּוּץ הָרֵיקָה
עֵת עֶרֶב