"אך בעולם הזה / ודאי תהיה לי / דרך כלשהי"

רנגה של סוֹגִי, שוֹהָקוּ וסוֹצ'וֹ (ראשית החורף, 1491)

הערה: אין להתייחס אל הטקסט הזה כתרגום, היות שהוא תורגם מן התרגום מיפנית לאנגלית, המובא בספר הנהדר של דניס הירוֹטה "רוח באורנים", שעניינו דרך התה (אך גם שירה – אין תה בלי רוח השירה). הרנגה (שיר שרשרת) נכתבה על ידי סוֹגי (1421-1502) ושניים מתלמידיו. בספרו של הירוטה מובא רק הרבע הראשון מרצף של מאה שירים, והוא כל כך נפלא עד שלא יכולתי להתאפק מלהביאו כאן בנוסח שהוא בוודאי פגום מאוד. אולי בעתיד יתוקן הנוסח בהשוואה למקור, ובינתיים ייחשב נא כטיוטה. את שיר הפתיחה כתב שוהקו, את השיר השני סוצ'ו, ואת השלישי סוגי, וחוזר חלילה.

*

הרחק בהרים / מתחת מעטה שלג / ארגמן שלכת

ואניצי עשב סחופים לצד סלעים / עודם מושכים את המבט בחורף

שָם קינת החרקים / מתחילה / קוראת לי לבוא

אמצע הלילה / בשרוולי נאספת / רוח סתיו

הטל כה קר / אוחז באור הירח / מְשַׁנֶּה אותו

איני יודע / את הערבה הזאת / ולא לאן תוביל אותי

שוחחנו / אחרים חלפו / מתחת שמֵי המסע

עננים המסמנים / את הפסגה הרחוקה

על הלב רובצת קנאה / בציפורים שֶשָם / ליד פרחים

אחוּז כמיהה / להשתנוֹת / מבוקר ועד ערב באביב

השלג / גם בכפר הזה / נָמַס לחלוטין

אך בעולם הזה / ודאי תהיה לי / דרך כלשהי

איש עטוי גלימת טחב / בדידות / בלא כל מרירות

כאן גר / איש יער / אל נא תחפשוני

חסרי שֵם / העשבים והעצים / מבטחי מתחתם

אני יודע / לעת זריחת ירח / דמעות על דברים שחלפו

גם בליל סתיו זה הארוך / כשכריותינו נוגעות / לוחשים יחד אל השחר

כטל נח / מרירוּת האהבה הזאת / שָׁבָה אלינו

אין אשמים / חיינו הפכו למילים / נטולות משמעות

נטוּש / איש בר-מזל / ממתין להזמנה

חי לחוד / משקיף הרחק / אל נתיבי העננים

באתי אל תוך / ההרים הללו / מדוע שאחוש נטוש?

שום צבע לא נגלֶה: / רוח באורנים

מהמים הנִדלים / נשפך קול סתיו

אל עומק הלילה / שָם גחליליות עוד נסחפות / מֵעֵבֶר לַמרפסת

—