ענן

שמי הבוקר נראים כאילו מחו מהם את העננים במרושל. תכלת עמומה, בזוקה שכבה לא אחידה של לבן עכור.
אני מבחין בכל זאת בענן קטן. כעבור רגעים אחדים, כשארים שוב את עיני, הוא יעלם.
הפְּנים שלי כמו נענָה, מהדהד את הנוכחות החונקת של השמים. בליל עמום של מחשבות ותחושות שאינו מותיר מרחב פנוי לתת בו צורה.

מִרְוָח בֵּין צִלִּיּוֹת
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ נִנְעֶצֶת
בְּעַיִן יָמִין