שקוף

כְּבִישׁ מָהִיר לִפְנוֹת בֹּקֶר

בְּצַד הַגָּדֵר שׁוּעָל

מְכֻוָּץ

[מתוך קומץ, ירח חסר]

רוורס לעבר מקום חנייה פנוי. מאחורי המכונית מופיע בחור צעיר בלונדיני. ממהר.

What the fuck  אני מסנן ועוצר. משפר את החנייה ומכבה את המנוע. דרך החלון רואה את הבחור רוכן אל מישהו שיושב בגוף שמוט על המדרכה, נשען על קיר בית ועיניו עצומות. הצעיר מדבר אליו בבהילות. אני לא שומע באיזה שפה ומדמיין שזו רוסית. הצעיר מוציא מהתיק חתיכת קרואסון שוקולד ומושיט לאיש. אין תגובה. מוציא בקבוק מים גדול, ריק ופוסע בזריזות לתחילת הרחוב.

אני יוצא מהאוטו ונועל. מעיף מבט באיש. כעת הוא כבר שרוע על המדרכה. אצבעותיו אפורות. עיניו עדיין עצומות. אני הולך לקצה הרחוב לבדוק את הסדרי החנייה. הצעיר חולף על פני בהליכה מהירה ובידו כוס חד פעמית עם מים.

אני נכנס לבית הקפה.

בדרך חזרה למכונית אני מקווה שהוא לא יהיה שם.

(ארי בראל)