נזיקין

 

בחצר הסמוכה עומדת עגלה מלאה. עגלת גרירה גדולה, כזו שרותמים לטנדר או למשאית קטנה. הַיָּצוּל שעון על שתי לבנים. שכני עזבו את הארץ, דירתם שופצה, עגלות אשפה רבות פונו ומשפחה אחרת מתגוררת שם. המטאפורה ניצבת בין העמודים תחת הבית כבר כמה שבועות, עמוסה בספרים וארוזה למשעי.

בערבו של היום בו מנדלבליט הכריע כי ביבי נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הכלב מתעקש להיכנס לחצר השכנים. חתולה לא מוכרת מנמנמת בראש ערימת הספרים. אני מציצה במה שבולט מלמעלה ובצדדים: ספרי חוק ומשפט, רובם דיני נזיקין.

למחרת בטיול הבוקר, מקס מושך לשם ונובח. הוא מרחרח עקבות כלבים אחרים. בחשש אני פותחת כמה מן הספרים שכריכתם כה מוכרת, פד"י (פסקי דין של בית המשפט העליון) משנות הששים והשבעים,  מחפשת כרכים משבעים ושבע או שמונה. לא מוצאת. אל מה שקבור בתחתית העגלה איני יכולה להגיע. אני שואלת לכמה ימים את הכרך הקרוב ביותר, כרך ב' 1975. הלב מתרחב למקרא שמות כבוד השופטים: ברנזון, ויתקון, הנשיא אגרנט, י.כהן, מני, אלום, זוסמן, חשין – ח. כהן!  "לפנים משורת הדין אמרנו לתת לאבות הזדמנות אחרונה להשיב אליהם לב הבנים", הם כותבים (בג"צ 272/74, מושב עובדים כפר אז"ר).

סטודנטית אחת עבדה, בין השאר, בהגהת פסקי הדין של בית המשפט העליון. לא אלו, אחרים, מאוחרים יותר. בחדר צר, מאובק ומלא בכרכים כחולים אחידים עיניה נפערו ושפתיה רוו את שלל טעמי הדבש של העברית גמאו את מכמני התרבות והמקורות המשוקעים בכל צו, תקדים, דיון ופסק דין.

 

 

שׁוּב בְּחִירוֹת בַּפֶּתַח

עַל עֶגְלַת פִּסְקֵי הַדִּין

חֲתוּלִים נִצִים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s