הצלוב

 

יְשׁוּ מַבִּיט בִּי

הַתּוֹר לַשֵּׁרוּתִים

אָרֹךְ מִתָּמִיד

 

במבצר CASTELVECCHIO  (המבצר הישן) בוורונה, במוזיאון לאמנות ימי הביניים, תא שרותים יחיד מבריק מחרסינה חדשה, ריח אורנים, ואור שמש אוגוסט. אסלה אין בו.

בביתה של סבתי  ברחוב הרב קוק בתל-אביב היה בחצר תא שרותים אחד בו השתמשו כל הדיירים. היו בו מיכל הדחה ודלי מלא מים למקרה הצורך. קרני אור מעטות חדרו אליו מבעד ללוח עץ סחוף ששימש דלת. בלילה הדלקנו נר. כיצד כרעה סבתי בגיל שבעים?

לפני פסח היתה מסיידת במו ידיה את דירת החדר שלה, ולפני סוכות היתה מוציאה כמה רעפים מעל שולחן האוכל ומכסה את  הפתח בכפות תמרים. כשהזדקנה עוד יותר השתמשה בסיר לילה.

אשה נכנסת אחרי ומיד יוצאת, גם זו שאחריה. ג'יזוס כרייסט, אני לוחשת,  מחפשת את עיניו הרחומות ונתקלת במבט צר וחשוך. מצטלבת, שיחשבו שאני מהם, ויוצאת לרחוב.

 

 

 

(חמוטל אראל)

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s