אכזבה בירושלים

Fast-Food-Sizes-Ads-vs-Reality-2

לפני כמה ימים שמעתי אמא אומרת לילד שלה ברחוב: "אני מאוד מאוכזבת ממך". והתברר לי פתאום משהו על הייקו. שיר הייקו תמיד מאכזב. בעצם, על כל שיר הייקו אפשר לומר: "מה, זה הכול?". ובמילים אחרות, "אני מאוד מאוכזב מהשיר". "שיר מאכזב". "ציפיתי ליותר". וכדומה.

בהייקו, גם אם השיר טוב – הוא מאכזב. הייקו נקטע תמיד. הוא נקטע, במקרים רבים, פעמיים. פעם אחת בתוכו, ופעם אחת בסופו. הביטוי "יצא וחצי תאוותו בידו" מבטא זאת. אפשר לחשוב על הייקו כמבוסס על האתיקה ועל האסתטיקה של חצי התאווה. "חצי" לא במובן של 50% בדיוק, אלא במובן של חלק קטן בלבד. בּאשוֹ אמר שהייקו שמגלה חצי מעצמו, יש סיכוי שנחזור אליו שוב ושוב.

שיר שלא מאכזב הוא להיט. נחזור אליו, אפילו הרבה, אבל נחזור אל משהו ידוע וגמור, לא אל קריאה חדשה, לא אל שיר חדש. הייקו מבקש מקוראיו סובלנות, ובעצם: התענגות, כלפי העובדה שהוא מספק רק חצי התאווה. הצד הטוב של האכזבה הוא שבהייקו נותר עוד חצי תאווה לקריאה הבאה, ואז רבע תאווה, ושמינית תאווה, ואז אולי שוב חצי תאווה, וכן הלאה. שירי ההייקו הם כאלה שבהם חצי התאווה שאחרי הקריאה הראשונה נמשכת ונמתחת באופן שאין אפשר למצות, מפני שיש שם משהו עמום, עלום. איזה רווח מוצק מאוד, כמעט עקשן:

חֻפְשַׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה
יָשֵׁן לְצַד הַהוֹרֶה
שֶׁנּוֹתָר לִי

[טאיגי]

הרווח בין הבּן הישֵן להורה שנותר; הרווח שבין ההורה שנותר להורה שנעדר (נפטר?); החופשה שאופפת את כל זה ומאפשרת פנאי למין שינה כזאת (מי עוד בבית?); הרווח שבין הקורא לשינה הזאת ולישֵנים… השיר הזה יכול היה להיות בסיס לרומן משפחתי, אבל הוא מאכזב. הוא לא מספר על היחסים המשפחתיים, על מה הוביל לשינה הזאת, ואיך מרגישים הצדדים המעורבים, מה חלמו בלילה המתואר, איך התעוררו…

קוראי התנ"ך מכירים את האכזבה הזאת היטב. למשל, סיפור העקידה הוא סיפור מאכזב. איך מרגיש אברהם בדרך לארץ המוריה? מה עובר בראשו של יצחק? איפה שרה? מה חשב אברהם בלילה שבין הציווי להשכמה? ועוד ועוד ועוד. אני תוהה אם יש מִתאם בין אהבת תנ"ך לאהבת הייקו. צריך לבדוק את זה.

להתאמן בחצי תאווה, זה לא אימון רע כל כך. רוב הסיכויים שזה מה שייתן לנו העולם. ככתוב, "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו" (קהלת רבה, ג).

על כל אלה ואחרים נדבר ביום ג' מחרתיים (28/3, 19:00) ב"תמול שלשום" בירושלים. הכניסה בתשלום אך התשלום מקוזז מחשבון ארוחתכם.
אתם מוזמנים, ואם בכוונתכם לבוא, אנא הזמינו מראש דרך הקישור למטה. נשמח לראותכם! [ליאת, דרור, אלכס].

לאירוע הפייסבוק >>>>

תגובה אחת בנושא “אכזבה בירושלים”

  1. או כמו שאומרת טוסטר המפלצת של נורית זרחי (בסיפור מרק שום דבר): "זה בסך הכל חיסון להכניס לגוף קצת ממה שאי אפשר לסבול כשזה הרבה בבת אחת".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: