ירח חסר בחיפה

לא אחת אנו תוהים מיהם, בהכללה, קוראי ההייקו בעברית. לכאורה התשובה פשוטה: הם חלק מקבוצת קוראי השירה. אבל נראה שהעניין יותר מורכב. מתגובות רבות של משוררים וקוראי שירה (ואלו שתי קבוצות כמעט חופפות בימינו) נוצר לפעמים הרושם שמקוראי שירה "רגילה", הייקו רחוק יותר – ולא פחות – מאשר פרוזה. לקוראי שירה רגילה קל יותר לפעמים להבין פרוזה מפני שהיא לא מערערת על הרגלי קריאת השירה שלהם. היא משהו אחר. הייקו, מצד שני, נראה כמו שירה אבל פועל ומפעיל אחרת – לפעמים אחרת לגמרי.

מסיבה זאת נראה, אולי, שרבים מקוראי הייקו אינם קוראי שירה מורגלים. הם אנשים שבעבורם הייקו הוא חלק מתרגול כלשהו. הם לא מתייחסים להייקו כאל פעולה בתוך שדה התרבות, אלא כמשהו שקרוב יותר למדיטציה. לקוראי שירה "רגילה" קשה מאוד לפעמים להבין שהייקו היא שירה שהמילים בה לא מבקשות המון תשומת לב (בניגוד לשיר בעל מרקם צפוף, כמו סונט של שייקספיר למשל), אלא מבקשות הבנה, הפנמה, ואז "הפניית מבט" מהשיר אל המציאות בניסיון לשִחזור של רגע מסוים, "תמונה" מסוימת, שהביאה לכתיבת השיר אבל השיר מתאר אותה רק ברמז. אם תחשבו על אוקיינוס, שיר רגיל דומה לו – מרקם צפוף של חיות, מים, צמחים… הייקו דומה יותר לשלט שכתוב עליו "אוקיינוס". אלו שני דברים שונים, ודווקא קרבתם מדגישה את השוני.

*

עניין זה ורבים אחרים יידונו במפגש ירח חסר הקרוב בחיפה – היכן אם לא במוזיאון טיקוטין – שיתרחש ב-23 בחודש זה. לפרטים נוספים ראו כאן.

בהזדמנות זאת נאמר כי אנו שמחים להגיע ולשוחח עם קוראים במידת האפשר. לא נוכל תמיד להיענות ולרוב לא נוכל לבוא בהרכב מלא, אבל אם יש חוגי קוראים וכדומה המתעניינים בהייקו, אנא צרו אתנו קשר במייל haikuinhebrew@yahoo.com.

.