טַעֲמוֹ הַמָּתוֹק
שֶׁל פְּרִי העֻזְרָר
שֶׁשָּׂרַד לֶהָבוֹת
–
גֶּשֶׁם בְּרָכָה
זַיִת עַתִּיק
בּוֹר מְעַשֵּׁן
–
שְׁתֵּי צִנְצָנוֹת
סֻמָּק – תִּקְוָה
זַעְתַּר – גַּעְגּוּעַ
–
בְּאוֹר מְדֻיָּק
גַּם אֹרֶן שָׂרוּף
זוֹהֵר
–
[הייקו בעקבות השרפות הגדולות באזור ירושלים.
המשוררת הינה תושבת נטף].
ירח חסר: הייקו בעברית 
גם שירייך, מיה, שרדו להבות. יש בהם געגוע למה שעלה בעשן ותקווה מתוקה, סמוקה וזוהרת. תודה לך ולאתר.
אהבתיאהבתי
נפלא. תודה מיה
אהבתיאהבתי
שירי הייקו נפלאים צובעים במכחול מילולי עדין את נופי החורש השרוף (בית שני ורביעי), טעמיו (בית ראשון ושלישי), עם שימוש מקורי ונדיר בתבלינים כסמלים לתקווה ולגעגוע, המגלים טפח אינטימי ומסתורי של הדוברת (בית שלישי) . . הבית האחרון הוא בעיני שיא השלמות הפואטית מבחינת יכולתו להעביר באופן חד ומרשים את תמונת האורן השרוף הזוהר באור המדוייק, מדוייק כמו ההייקו עצמו.
נ.ב. קצת תעיתי במושגים, אלה אינם בתי שיר אלא שירי הייקו העומדים כ"א בפני עצמו ויחד עם זאת מקיימים קשרים תימאטיים ביניהם. תודה על חוויית הקריאה, אהבתי מאוד.
אהבתיאהבתי