מרטין לוקס
מתוך Earthjazz, 2003
*
מִבַּעַד לַפְּתִיתִים הָרִאשׁוֹנִים
שֶׁל שֶׁלֶג פֶבְּרוּאָר
מַשְׁרוֹקִית הַפַּח שֶׁל הַקַּבְּצָן
*
שִׁיר עֶרֶשׂ –
תְּנוּדַת עַנְפֵי אֹרֶן
בְּגֶשֶׁם רַךְ
*
הַחֹרֶף מַעֲמִיק
הַחֹשֶׁךְ בְעֵינָיו
כֶּלֶב כָּבוּל
*
יוֹם נִפְלָא
הַזָּר מִתְעַלֵּם מִמֶּנִי
כַּלְבּוֹ לֹא
*
מְגָרֵד
אֶת צִדּוֹ הַשָּׂרוּף שֶׁל צְנִים
גֶּשֶׁם לְלֹא סוֹף
*
צִלְלֵי עַרְבַּיִם
שְׁנֵי תַּלְמִידִים
בּוֹדְקִים אֶת הַקֶּרַח הַדַּק
*
בַּחֹשֶׁךְ
מְחַכֵּךְ אֶת צִדּוֹ הַשָּׁגוּי
שֶׁל גַּפְרוּר
*
לַמֶּרְחָק
שֶׁהָעַיִן יְכוֹלָה לִרְאוֹת –
שִׁיר הַנָּהָר
נפלא. כמה מהם אהבתי במיוחד. "יום נפלא"…ו"מגרד" …ו"בחושך", קטנים וחזקים בשל פשטותם. הראשון: מבעד לפתיתים.." – והשלישי: "החורף מעמיק" מאלצים אמפתיה, השני: "שיר ערש-" עדין ומתחנחן (אך לא מעבר), והאחרון: "למרחק" – פסטורלי וצפויי. "מגרד" ו-"בחושך" מתכתבים זה עם זה בשל: "צידו השרוף" ו- "צידו השגוי" וזה הופך אותם לסדרה המבקשת המשך. טרילוגיה של הצד הלא מוצלח ו/או הלא נכון יכול היה להיות נחמד.
אהבתיאהבתי