מקובל שהייקו כולל מילת זמן ('קיגו') המציינת את העונה, במישרין ('סתיו', 'קיץ') או בעקיפין (פריחת דובדבן, ירח ערפילי). אבל למעשה יש בכל הייקו שתי עונות: עונת השיר ועונת הקורא, ובהרחבה, זמן השיר וזמן הקורא. מילת העונה בשיר מעוררת את שתיהן ויוצרת מרווח (=הפרש וחיבור) של זמן. כלומר, מילת העונה גם מפנה שאלה אל הקורא: מה העונה אצלך? מה הזמן? מה השעה אצלך? התשובה תמיד משתנה אבל גם תמיד אחת: עכשיו.