[שירי טיוטה מטוקיו ומכאן]
געגועי חורף
מכאן ועד האופק
האדמה ספוגה
*
גלימה שחורה
מבעד לחלון
כבר לילה
*
שוב בודד
מעל לתחנה
ירח
*
זמִירוֹת ערב
מבטו של נזיר אילם
פעמון
*
הפגישה נגמרה
אבל שתי הכוסות
מתעקשות
*
אביב בא לאט
אל השדרה
ואז
*
הסיפור הזה
שטוקיו מספרת
כשאתה רחוק
כמה נפלא, במיוחד ההייקו על שתי הכוסות – מדהים איך שהאנשה מתנהגת לחלוטין בטבעיות בתוך ההייקו הזה.
אהבתיאהבתי
חן חן . גם לך גם לכוסות.
*
אהבתיאהבתי